המלאכית אנג'לינה

מאת: שחר שילוח

 נערה בהפרעה, מפרקת משפחות או אמא סדרתית ופעילה למען נזקקים? אנג'לינה ג'ולי מספקת חומר טוב לטורי הרכילות ויופי מעורר קנאה למסכי הקולנוע. פרופיל של אלילה

גברים חולמים עליה, נשים מקנאות בה וטורי הרכילות מחלצים ממנה אייטם אחרי אייטם. החזות המושלמת שאנג'לינה ג'ולי מציגה גורמים לה להיתפס כפנטזיה יותר מאשר אישה בשר ודם: הגזרה המשולמת, השפתיים החושניות, העיניים האפורות המצועפות, השיער הגולש, ואם זה לא מספיק, אז יש שם גם בן זוג, בראד פיט אחד, שמתפקד בתור גבר חלומות בזכות עצמו ושישה ילדים (נכון לכתיבת שורות אלה) בכל צבעי הקשת.

אנג'לינה ג'ולי, שנכללה בשנת 2000 ברשימת 50 הנשים היפות ביותר בעולם של המגזין People והוגדרה על ידי המגזין השוודי Café כאישה הסקסית ביותר בעולם, השתמשה מגיל צעיר בנתונים שהתברכה בהם. הקריירה שלה החלה כדוגמנית מאז שהייתה בת 14. אל המשחק הגיעה זמן קצר לאחר מכן, בהתחלה בסרטי סטודנטים ובהמשך בטלוויזיה ובקולנוע המסחרי. ג'ולי הפכה לבלתי נשכחת בסרט "נערה בהפרעה", שיצא ב-1999, ובו גילמה את מליסה רוו, צעירה פסיכופטית ומרדנית. למרות שהיה זה רק תפקיד משנה, ג'ולי הצליחה בקלות להאפיל על הכוכבת הראשית וינונה ריידר וזכתה בפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. עוד לפני "נערה בהפרעה" ג'ולי הספיקה לעשות לא מעט. הסרט הראשון בהשתתפותה היה סרט מדע בדיוני בשם "מכונת תופת 2" שיצא לאקרנים ב-1993. היא שיחקה מאז ועד הפריצה הגדולה כמליסה רוו בסרטים רבים, לא כולם מוצלחים, והשתתפה בסדרות טלוויזיה וקליפים, ביניהם הקליפ של האבנים המתגלגלות ללהיט Anybody Seen My Baby. כישרון המשחק זכה לשבחים מצד הביקורת והמראה שאי אפשר להישאר אדיש אליו נחקק עמוק במוחותיהם של האנשים הנכונים בתעשייה. מאז הופעתה הראשונה בקולנוע, אנג'לינה ג'ולי פשוט לא יורדת מהמסכים.

בינואר יגיע לבתי הקולנוע הסרט "התייר" בבימויו של פלוריאן הנקל פון דונרסמארק ובכיכובם של אנג'לינה ג'ולי וג'וני דפ. ג'ולי תשחק סוכנת אינטרפול שמחפשת פושע מבוקש שאיתו ניהלה רומן בעבר. היא מנצלת תייר אמריקאי, שאותו משחק דפ, כדי להשיג את מבוקשה. התייר התמים פרנק טיילור מגיע לאיטליה במטרה לתקן את ליבו השבור ושם פוגש את הסוכנת אליס שמפילה אותו ברשתה ומסכנת את חייו. ג'ולי ודפ, שניים מהכוכבים הלוהטים ביותר של הוליווד, עוררו כבר בשלבים מוקדמים התעניינות מוגברת בסרט, אולי בגלל השמועות על סצנת סקס משותפת שלהם במקלחת (האם לבראד יש סיבה לחשוש? ג'ולי נודעה כשחקנית שנוטה לפתח רומנים עם שחקנים שהיו לידה על הסט). גם פרשיות מההפקה עצמה מעוררות עניין ב"התייר". במקור היו אמורים להשתתף בו טום קרוז ושרליז ת'רון. קרוז פרש מהקאסט, ומי שאמור היה להחליף אותו היה סאם וורת'ינגטון מאוואטר שפרש גם הוא. בסופו של דבר קיבלנו את ג'ולי ודפ, ונראה שאין סיבה להתלונן.

נערה בהפרעה

היא נולדה בלוס אנג'לס ב-1975 כאנג'לינה ג'ולי וויט, בתם של השחקנים ג'ון וויט (קאובוי של חצות) והשחקנית והדוגמנית מרשלין ברטראנד, שהביאה אל המאגר הגנטי המרשים של אנג'לינה דם אינדיאני אמריקאי משבט האירוקווי. למעשה ג'ולי הוא שמה האמצעי של אנג'לינה ולא שם המשפחה שלה.

לאחר גירושי הוריה, אנג'י ואחיה עברו עם אמם לניו-יורק. למרות שהיא בתם של שני שחקנים, אחייניתו של השחקן צ'יפ טיילור ובת הסנדקות של השחקנית ז'קלין ביזה, ג'ולי טוענת שהשאיפה להיות שחקנית קולנוע נבטה בה לא בהשפעת המשפחה אלא בעקבות הביקורים הרבים בקולנוע שאליהם יצאה עם אמה ואחיה בילדותה. כשהיא הייתה בת 11, המשפחה שוב עקרה מביתה וחזרה ללוס אנג'לס. בבית הספר התיכון של בוורלי הילס, הנערה שתהפוך להיות האישה הסקסית בעולם, הייתה ברווזון מכוער. הילדים המפונקים והמפונפנים מהכיתה צחקו עליה בגלל המשקפיים, הברזלים בשיניים והגוף הגרום שלה. מרשלין, שלא כמו ההורים האחרים, לא הייתה עשירה ואנג'י נאלצה להסתפק בבגדים מחנויות זולות. היא הרגישה חריגה, חסרת שורשים, ענייה ובודדה, והעובדה שאביה העדיף לחיות בנפרד מילדיו לא הוסיפה לביטחון העצמי שלה. אז היא הפכה קצת לנערה בהפרעה, עם נטיות הרסניות שגרמו לה לצלק את עצמה באמצעות סכיני גילוח ולהתנסות ב-SM יחד עם מי שהיה אז החבר שלה. לבקשתה הוא יצר חתך על קו הלסת שלה, ואם ממש מתאמצים אפשר לראות את הצלקת עד היום. היא נזרקה מבית הספר למשחק כשהייתה בת 14, אבל שבה לבמה בגיל 16, כשהיא מאמצת את הטכניקות של אביה: להתבונן באנשים, לדבר איתם ולחקות אותם. חלק מההתנסויות הקולנועיות שלה היו בסרטי הסטודנטים של אחיה הייבן.

את בעלה הראשון, השחקן ג'וני לי מילר, ג'ולי הכירה על הסט של "מרדף ממוחשב". זאת הייתה הראשונה מבין שורה של מערכות יחסים של ג'ולי שהתחילו על הסט. ג'ולי ומילר נישאו ב-1996, שנה לאחר יציאתו של הסרט לאקרנים, והתגרשו ב-1999. במהלכו של הקשר הקצר התגלתה נטייתה של ג'ולי לפתיחות בנוגע לחייה האישיים, כולל החיבה לסקס ו-SM. היא אמרה לעיתונאים: "את צעירה, את שיכורה, את במיטה, יש לך סכינים; דברים מחורבנים קורים." אגב, היא התוודתה שיש לה אוסף סכינים, חיבה מיוחדת לחקר מוות ולדם, ושכילדה חלמה להיות מנהלת הלוויות. על פי מדורי הרכילות, אחת הסיבות לגירושים ממילר היא נטייתה של ג'ולי "להיכנס לדמויות" שהיא מגלמת בצורה כה קיצונית, עד שלעיתים היא מסרבת לדבר עם האנשים סביבה כדי לא "לצאת מהדמות". רק דמיינו לעצמכם מה עבר על הסובבים אותה כשנכנסה לעורה של מליסה, הנערה בהפרעה.

את הפרס הראשון שלה, גלובוס הזהב, אנג'לינה ג'ולי גרפה בזכות משחקה בסרט הטלוויזיה "ג'יה" על חייה של ג'יה קרנג'י, דוגמנית-על לסבית משנות ה-70 שנפטרה מאיידס. הסרט העמוס בסצנות סקס וערום של ג'ולי העניק לה, בנוסף לגלובוס הזהב, גם מועמדות לאמי.

בשנה שבה התגרשה מג'וני לי מילר, ג'ולי התאהבה על סט הסרט "מגדל פיקוח" בבעלה השני, בילי בוב ת'ורנטון, ששיחק שם לצידה. ת'ורנטון, המבוגר מג'ולי ב-15, שנים נפרד עבורה מהשחקנית לורה דרן ("לב פראי") שהייתה בת הזוג שלו תקופה ארוכה. בני הזוג התפרסמו בהצהרות האינטימיות-אולי-יותר-מדי שלהם. ת'ורנטון סיפר למשל, שהוא אוהב ללבוש את התחתונים של ג'ולי כי זה גורם לו להרגיש קרוב אליה.

האוסקר, כאמור, הגיע לידיה בעקבות "נערה בהפרעה", שבו גנבה את ההצגה מווינונה ריידר. התפקיד שגילמה טוב כל כך, תרם לחיזוק התדמית הפראית של ג'ולי. הדבר הגדול הבא, ולא שלא היו עוד סרטים באמצע, היה "טומב ריידר" שיצא ב-2001, ובו ג'ולי גילמה את לארה קרופט, גיבורת משחקי הווידיאו הסקסית. התפקיד דרש מג'ולי לדבר במבטא בריטי מהוקצע ולהפגין יכולות בקיק בוקסינג, קרבות רחוב, יוגה, באלט ומרוצי מכוניות. הסרט וגם המשחק של ג'ולי לא ממש זכו לאהדת המבקרים, אבל הקהל התלהב והיא קיבלה עבורו ועבור סרט ההמשך בסך הכול כמעט 20 מיליון דולר.

אמא סדרתית

ב-2001 אנג'לינה ג'ולי פצחה בקריירה המקבילה שלה – אמא סדרתית. היא אימצה אז את מדוקס, יתום קמבודי, והפגינה את דאגתה לאומות הסובלות מעוני, מה שהפך אותה לשגרירת רצון טוב של נציבות האו"ם לפליטים. מאז היא מבקרת בארצות מוכות עוני ואסונות טבע, תורמת כספים ומגייסת עזרה ופועלת גם באופן עצמאי למען פליטים. בספרה Notes From My Travels, "רשמים ממסעותיי", ג'ולי מתארת את פעילותה ההומניטארית. ב-2002 היא ומדוקס נפרדים מת'ורנטון; אביה של ג'ולי, ג'ון וויט, מופיע בטלוויזיה ומדבר על "הבעיות הנפשיות החמורות" של בתו. לאחר הגירושים מת'ורנטון ג'ולי מאמצת את זהרה, תינוקת אתיופית.

הלהיט הגדול הבא בתור של ג'ולי הוא גם אבן דרך בחייה האישיים. מדובר כמובן בסרט "מר וגברת סמית'" מ-2005, חידוש לסרט של היצ'קוק, שבו אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט משחקים זוג שמגלה, זה על זה, שהם שכירי חרב שנשכרו להרוג אחד את השני. באותה תקופה פיט היה נשוי לג'ניפר אניסטון. אז שמה של ג'ולי כחיית סקס וכשחקנית שקוטפת בני זוג על הסט כבר התקבע היטב, ולא ברור מה התחיל קודם – הרכילות על פיט וג'ולי או הרומן עצמו. בכל מקרה, באותה שנה אניסטון תובעת גירושים מפיט. ג'ולי אמרה בתגובה לחשדות שרומן עם פיט בעודו נשוי הביא לגירושיו מאניסטון, שלא הייתה עושה זאת לעולם, כי בגידה כזאת של אביה באמה גרמה להוריה להתגרש.

אחרי שהזוגיות של בראד ואנג'לינה, בראנג'לינה, הופכת לעובדה, פיט מאמץ את שני ילדיה של ג'ולי והם מולידים גם בת ביולוגית משותפת, שילה, ב-2006. שלושה ילדים זה לא מספיק לזוג רב מעללים כזה, ובהמשך בראנג'לינה מאמצים את פקס, יתום וייטנאמי שהיה אז בן שלוש. ב-2008 באים לעולם זוג התאומים, בן ובת, ביולוגיים הפעם, שזכו לשמות הבלתי קליטים נוקס לאון וויוויאן מרשלין. הצילום הראשון של בני הזוג עם הצאצאים הטריים נמכר לעיתון US תמורת 11 מיליון דולר, כסף שיועד למטרות הומניטאריות.

הנערה המתוסבכת, שגדלה להיות אישה חובבת סכינים, SM ודם ונחשדה כמפרקת משפחות, הפכה כמעט בלי ששמנו לב לאם מסורה לשישה ילדים ולפעילה הומניטארית שמבקרת כמעט בכל מקום בעולם שאליו לא הגיע השפע. בין לבין היא לא מפסיקה להאיר את מסכי הקולנוע ולהעסיק את כתבי הרכילות. אפשר לנחש שאנג'לינה ג'ולי תמשיך לספק עניין גם בשנים הקרובות.

סודות היופי של אנג'לינה

באוגוסט השנה אנג'לינה ג'ולי שברה את לבם של צמחונים וטבעונים רבים כשהכריזה "הצמחונות כמעט הרגה אותי" והודיעה שסטייק מדמם בכל יום הוא סוד היופי שלה. כזכור, לפני כמה שנים נפוצו שמועות שהיא אנורקטית לאחר שהפגינה מראה שדוף וחיוור במיוחד. ג'ולי ייחסה את הרזון הקיצוני לאבל על מות אמה ולהנקה של בתה שילה. אותנו סיפור הסטייקים לא מספק, חייב להיות משהו אחר (נשים לא פחות יפות, כמו נטלי פורטמן ואלישה סילברסטון, הן טבעוניות גאות).

אז פרט לגנים טובים יש לאנג'לינה עוד כמה טריקים. הנה אחד מהם - במסע לקידום הסרט "סולט" ג'ולי אמרה במסיבת עיתונאים בקוריאה: "כאשר את מרוצה ממה שאת עושה בחיים, וכשאת מוקפת בהרבה אהבה ותמיכה, זה הדבר הטוב ביותר ליופי. את חייה חיים מלאים." היא גם הוסיפה בראיון לעיתון "קוריאן הראלד" שחייה עם בראד פיט גורמים לה להרגיש סקסית. הכול טוב ויפה, אבל בכל זאת, מדובר באם לשישה עם לוח זמנים צפוף והרבה נסיעות סביב העולם שמצליחה להיראות כמו מה שהיא - אלילה.

את עור הפנים הבוהק שלה, כך אומרות השמועות, היא משיגה בעזרת מכשיר עינויים קוסמטי, מעין גלגלת מכוסה בדוקרנים זעירים מפלדה ש"חורשים" איתה את עור הפנים. הדקירות שיוצרת הגלגלת גורמות לעור למעין טראומה שממריצה את התאים להתחדש. כך הכוכבת מצליחה לדחות מפגש עם המנתח הפלסטי. הדקירות גם מסייעות לחומרי הטיפוח, הטבעיים כמובן, לחדור טוב יותר אל העור. זה מה שאומרים. לנסות את זה בבית? תחליטו בעצמכם. האיפור כולל גלוס על השפתיים העסיסיות ממילא ואיפור עיניים מעושן.

על המשקל היא שומרת בעזרת דיאטת האכילה לפי סוג דם, המבוססת על ספרו הנודע של פטר ד'אדמו הפופולרי למדי בהוליווד.

הגזרה המופלאה מושגת בעזרתם של שלושה-ארבעה אימונים בשבוע שכוללים יוגה, קיק בוקסינג, תרגילי חיטוב, גמישות וכוח, וכמובן – השכמות הבוקר למשחקים עם הילדים. אבל ג'ולי הודתה בעצמה בראיון לדיילי אקספרס, שעם שישה ילדים קשה לחזור לשגרת כושר. היא אולי לא תשוב למשטר האימונים התובעני שקדם ל"טומב ריידר", אבל את הטכניקות שרכשה שם היא חזרה ליישם.

לקראת צילומי "סולט", שבו היא מגלמת סוכנת CIA, ג'ולי הייתה צריכה לפתח שרירים מבלי לאבד משקל. היא סיפרה בראיון לעיתון People: "חלק גדול מהעניין היה פשוט לחזור לכושר. עבר כל כך הרבה זמן מאז שהתאמנתי, ילדתי תינוקות, ופשוט הייתי צריכה להיכנס לנעליים ולהתחיל מחדש. אז השתלטנו על זה די מהר." כדי "להשתלט על זה די מהר", המשטר כלל חמישה אימונים אינטנסיביים בשבוע, בני שעתיים כל אחד, שנערכו גם במהלך הצילומים, וחמש ארוחות קטנות ביום שהורכבו מ-30% חלבון ו-70% פחמימות ואישור לשתות אלכוהול רק בסופי שבוע.

 קינג ג'ורג'

מאת: מיכל בן דוד

סביב שמו נרקמו כמה שערוריות, וגברים שצופים בו לא ממש מבינים למה הנשים שלהם מהופנטות למסך. אבל כשמדובר בג'ורג' קלוני, הכריזמה, הסקס אפיל והשיער המאפיר עושים את העבודה. פרופיל

בעוד שנשים סופרות בחרדה את שיערות השיבה שלהן וטסות במהירות האור למנתחים ולספרים במטרה לטשטש את סימני הגיל, גברים, כידוע, עושים חיים. תחשבו לרגע על הגברים מאפירי השיער שאתם מכירים: ריצ'רד גיר נראה מיליון דולר ב"אשה יפה" בהשוואה ללוק שלו ב"קצין וג'נטלמן", וקלינט איסטווד נראה בשנים האחרונות סקסי וממולח בהרבה מימיו כשחקן ב"הארי המזוהם". אבל רשימת מאפירי השיער לא יכולה להיות שלמה בלי שחקן אחד, בעל חיוך שרמנטי שמפיל ברשתו נשים מכל גזע, דת ומיקום גיאוגרפי. לראשונה התוודענו אליו כשהוא לבש מדים של רופא ומאז הוא כבר הספיק לשחק במגוון סרטים, לזכות בפרסים ובתשבוחות על סרטים שביים ואפילו לאחוז בפסלון המוזהב הנחשק.

הקריירה הקולנועית של ג'ורג' קלוני הפכה את פניו למוכרים בכל רחבי העולם. הנשים, כאמור, התקשו להישאר אדישות למבט המצועף והחיוך השרמנטי שלו. כנראה זו הסיבה לכך שמגזין "פיפל" הכתיר אותו פעמיים בתואר הגבר הסקסי ביותר על פני האדמה ובשנים 1997 ו-2006. המגזין היוקרתי "טיים" הכתיר את קלוני 3 פעמים ברציפות ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם. כמו שחקני קולנוע רבים, גם קלוני השתתף במסעות פרסום חובקי עולם. בין היתר הוא פירסם את חברת "פיאט", את מכונות הקפה היוקרתיות – "נספרסו" וקריין סדרת פרסומות של בירה "באדוויזר". מעניין מה היו אומרים מנהלי החברה אם היו יודעים שבזמן צילומי הסרט "אושן 11" הותקנה בחדרו הפרטי של קלוני חבית קטנה ממנה גמע לאורך כל הזמן בירה, אבל של גינס...

אז אמנם בירה היא נקודת התורפה של קלוני, אבל לוק כמו שלו לא משיגים מרביצה בבר ושתייה בלתי מוגבלת. קלוני שומר על הגזרה החטובה על ידי דיאטה מוקפדת הכוללת מעט מאוד פחמימות והרבה פירות וירקות. אם אתם מתכננים להביא לו צלחת מפירות העונה, כדאי שתדעו שאבטיח ומנגו הם הפייבוריטים שלו. את הירקות, אגב, הוא מעדיף בגריל עם מעט תיבול, ואם הוא מזדמן למסעדה טובה, הוא לא מסרב לנתח בשר אדום עשוי כהלכה. בסדר, רשמנו.

בכושר ובאושר

ג'ורג' טימותי קלוני נולד ב-6 למאי 1961 בעיר לקסינגטון שבמדינת קנטאקי בארצות הברית. אבות אבותיו של קלוני היגרו לארצות הברית מאירלנד. אמו של קלוני – נינה ברוס – הייתה מלכת יופי בעברה, ואביו – ניק קלוני – היה שדר של אירועי ספורט ועסק בהנחיה. כבר בתור ילד היה ברור שג'ורג' ממגנט את הקהל. בכל פעם שעלה לבמה באחת ההצגות בהן אביו לקח חלק, הקהל היה מרוכז לגמרי ועקב באהדה ואהבה אחרי השחקן יפה התואר.

כתלמיד ג'ורג' קלוני הצטיין בעיקר בבייסבול וכדורסל. הוא ניסה להתקבל לקבוצות בייסבול מקצועיות ולהפוך את התחביב שלו לעבודה של ממש, אבל כיוון שאף קבוצה לא הציעה לו חוזה מקצועני, הוא ויתר על החלום. את הלימודים באוניברסיטה לא הצליח לסיים, ואת הכסף באותם ימים הרוויח מעבודות שוליות דוגמת מכירת חליפות לגברים וקיצוץ טבק.

העובדה שהחבר'ה המקצוענים דחו אותו לא מונעת מקלוני כיום להיות קפטן קבוצת הכדורסל החובבנים בה הוא משחק. ואם הברך שלו לא מאפשרת, הוא רץ על ההליכון בחדר הכושר. כך, אם בעתיד איזה סקאוטר יתקשר ויציע לו תפקיד בחמישייה הפותחת של הלייקרס, למשל, קלוני יהיה מוכן למשימה.

כאשר הבין קלוני שספורטאי מצליח הוא לא יהיה, הכיוון הכי מתאים שנראה לו היה קריירת משחק. בין השנים 1978-1994 קריירה זו כללה בעיקר תפקידים בסדרות טלוויזיה. בין היתר לקח קלוני חלק ב"בנות הזהב", "עובדות החיים" ובדרמה "R/E" (לא ER המפורסמת). בעוד שבסדרות אלו הופיע קלוני בתפקידי אורח מזדמנים, בסיט-קום "רוזאן" בכיכובה של רוזאן בר הוא היה חלק מצוות השחקנים הקבוע כשגילם את תפקיד המעסיק שלה.

זה לא שקלוני ויתר לחלוטין על אהבתו לכושר: מכשיר ההליכון שבביתו הוא אחד המקומות החביבים עליו, ולא נדיר למצוא אותו בבריכת השחייה. כשהוא בשיאו, הוא נוהג לחתור בקיאקים ולהשיט סירות, כיאה לסקיפר.

הפריצה הגדולה של ג'ורג' קלוני הגיעה בשנת 1994, כאשר לוהק לתפקיד ד"ר דאג רוס בדרמת בית החולים "ER". הסדרה שודרה בין השנים 1994- 1999 ומיקמה את קלוני בראש טבלת הגברים הסקסיים בעולם. גם לאחר שסיים קלוני את תפקידו בחדר המיון, הוא הגיח מספר פעמים בתפקיד אורח לסדרה המיתולוגית. הוא גם השתתף בעונה השישית והאחרונה של הסדרה בפרקים ששברו שיאי רייטינג ותוכנם נשמר בסודי סודות ממש עד לזמן שידורים.

תפקידו כד"ר רוס לא נעלם מעיניהם של מלהקים הוליוודיים שהבינו שקלוני יכול להפוך את הסרט שלהם לשובר קופות. הסרט ההוליוודי הראשון בו השתתף היה "מצאת החמה ועד הזריחה" (1996). מיד אחר כך שיחק בסרט  "ביום בהיר אחד" לצד מישל פייפר ובסרט "פיסמייקר" לצידה של ניקול קידמן. בשנת 1997 לבש ג'ורג' קלוני חליפת ויניל שחורה, עטה על עצמו גלימה ונכנס לנעליו של באטמן בסרט "באטמן ורובין". הסרט לא הפך לשובר קופות, וכמה שנים לאחר מכן תיאר אותו קלוני כ"בזבוז סתמי של כסף".

סרט הקולנוע הרווחי ביותר בו לקח קלוני חלק היה "אושן 11". הסרט, שהרוויח יותר מ-444 מיליון דולר ברחבי העולם, היה חידוש לסרט בעל שם דומה משנת 1961. בסרט גילם קלוני את דמותו של דני אושן, גנב ממולח וחלקלק שמשתחרר מהכלא, מרכז סביבו כנופיה של מקצוענים (ביניהם בראד פיט ומאט דיימון) ויחד עושים שוד של מיליוני דולרים מהקזינו במלון בילאג'יו שבלאס ווגאס. גם שני סרטי ההמשך – "אושן 12" ו"אושן 13", כאשר בכל אחד מהם לקחו חלק שחקנים מהשורה הראשונה בהוליווד דוגמת אל פאצ'ינו, ג'וליה רוברטס ואנדי גרסיה.

אחרי ההצלחות שלו אל מול המצלמה, החליט קלוני לנסות ולעמוד מאחוריה. בשנת 2002 יצא לאור סרטו הראשון כבמאי – "וידויים של מוח מסוכן". הסרט אמנם לא קבע שיאים מבחינת ההכנסות, אבל המבקרים היו תמימי דעים – יכולות הבימוי של קלוני אדירות. בשנת 2005 הוא כתב וביים את הסרט "לילה טוב ובהצלחה", שהביא לו 6 מועמדויות לאוסקר. שנה לאחר מכן, עלה ג'ורג' קלוני לבמה בטקס פרסי האוסקר, לאחר שהוכתר כשחקן הטוב ביותר באותה שנה עבור השתתפותו בסרט "סיריאנה".

הנשים של קלוני

הנשים הרבות שמקיפות את קלוני או אולי הרצון שלו להצטייר כרווק הולל הפכו את חיי האהבה שלו לחסרי יציבות לאורך זמן. קלוני היה נשוי במשך 4 שנים לטליה באלסאם, אבל מיד אחרי שהמערכת הזו התפרקה הוא הצהיר כי לא ימסד שוב קשר עם אשה לעולם. זה לא הפריע לדוגמנית הבריטית ליסה סנודאון לנהל איתו מערכת יחסים במשך 5 שנים. לאחר מכן הוא בילה במשך שנה במחיצתה של לארה לארסון ומאז 2009 הוא צמוד-צמוד לדוגמנית האיטלקיה אליסבטה קאנאליס. הנשמות הטובות מספרות שגם הקשר הזה עלה על שרטון יותר מפעם אחת ומנבאים כי סופו של הזוג הזה קרוב מאי פעם.

אנחנו יודעים למי ניתנה הנבואה, ובכל זאת – יודעי דבר צופים כי קיצו של הקשר יגיע בעקבות החשד למעורבותה של קנאליס בשערוריית מין וסמים באיטליה. על פי החשד, בילתה קנאליס באחד המועדונים בהן מועסקות פרוצות שתפקידן לעודד את הגברים האמידים במועדון לשתות ולעשות שימוש בסמים במטרה לנפח את התשלום. אחת העובדות במקום סיפרה לעיתונאים שקנאליס בילתה במועדון, ומאז התקשורת אוספת רסיסי מידע מכל מקור אפשרי. קלוני, שידוע כחובב הטיפה המרה, עושה כל שביכולתו כדי להימנע משרבוב שמו לשערוריות דוגמת אלה. ימים יגידו אם האהבה תנצח שקנאליס תהפוך לעוד שם ברשימת האקסיות.

אגב, יכול מאוד להיות שהנשים בחייו של קלוני עוזבות כיוון שהן לא מסוגלות לשאת את החיות שחולקות איתן את הבתים שלו בלוס אנג'לס ועל שפת אגם קומו באיטליה. אחרי הכל, ב-18 שנים האחרונות הוא גידל באהבה חזיר (!!) שענה לשם מקס וכן 2 כלבי בולדוג שנקראו "באד" ו"לו" על שם גיבורי הסרט "אבוט וקוסטלו". עכשיו תחליטו האם ללכת לישון עם קלוני ולהקיץ לצד חזיר שחור הוא חוויה שתרצו לאמץ מידי בוקר...

 חברי ברק

הנשים היפות, חוש ההומור וההצלחות על המסך הגדול יכולות להטעות בכל הנוגע לקלוני. בניגוד להרבה שחקנים אחרים, הוא משקיע את מיטב מרצו וכספו בניסיון להפוך את הכדור שלנו למקום מעט טוב יותר. אחד מחבריו הקרובים של קלוני הוא לא אחר מנשיא ארצות הברית המכהן, ברק אובאמה. לדברי קלוני, הוא מייעץ לנשיא בעיקר בענייני תדמית. אולם יודעי דבר מספרים כי קלוני שידוע באהדה שלו לפלסטינים מנסה לשכנע את הנשיא האמריקאי לדחוק בישראל להקל על העם הפלסטיני. יועציו המדיניים של אובאמה הזהירו אותו יותר מפעם כי פעולות דוגמת אלו להן קלוני מטיף יקשו עליו לזכות באהדה מצד יהודי ארצות הברית ומצביעו השמרניים. אגב, כאשר נשאל קלוני אם יש לו שאיפות פוליטיות סמויות, הוא ענה: "שכבתי עם יותר מידי נשים, לקחתי יותר מידי סמים והייתי ביותר מידי מסיבות".

קלוני גם פועל רבות כדי לשנות את מדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי רצח העם בחבל דרפור שבסודן. בשנת 2008 הוא נבחר מטעם האו"ם לשמש כשליח לשלום בעקבות פעילותו ההומנטירית. הוא סייר במדינות רבות באפריקה על מנת להבין את עומק הקונפליקטים בין תושבי האזור, ואף הפיק סרט דוקומנטרי העוסק בפעילי זכויות האדם במחנות הפליטים בגבול סודן-צ'ד.

בארצות הברית לא נשארים אדישים למאמצים הרבים של קלוני להוות פה עבור אותם אנשים, ובחודש יוני השנה הוענקה לו חברות לכל החיים במועצה ליחסי חוץ האמריקאית. ארגון זה מאגד דיפלומטים ומדינאים נחשבים מכל רחבי העולם ומטרתו להשפיע על סדר היום הציבורי בארצות הברית בכל הנוגע ליחסי החוץ של המעמצה החזקה בעולם.

מי שמצוי ולו מעט בשוק הדייטינג יכול להעיד שקשה למצוא גבר חתיך, בעל עקרונות, עשיר, שמבלה את חופשותיו באחד הלוקיישנים היפים בעולם ויודע גם לצחוק על כל אלו. אז נכון שהוא לא ממש יציב עם נשים ושיש לו חיבה לבעלי חיים מעט מוזרים, אבל בינינו אם כבר להתפשר על חסרונות עדיף לעשות את זה בשביל ג'ורג' קלוני, לא...?

 לא תופעה חולפת

 מאת: כרמית ספיר-ויץ

משנה: שרון פרי, האישה הכי יפה בספורט הישראלי, חיה על הציר שבין הספורט לחיי המשפחה, בין תל אביב לחיפה. בראיון לבאלאנס היא מספרת על האמון שנבנה עם השחקנים והאוהדים ועל הבחירה להתרחק ממסיבות והשקות

 מזה 13 שנה שהפנים והקול של שרון פרי הם חלק בלתי נפרד מהספורט הישראלי. פרי, אפשר כבר לקבוע בנחרצות, משתייכת לדור החלוצות הספורטיביות, וביניהן רינה מצליח, מירי נבו ולילך סונין.

"ספורט יכול להוות קפיצת מדרגה. אני לא רציתי להמשיך משם", אומרת פרי בראיון ל"באלאנס". "כיוונתי את עצמי לתחום, להישאר בו ולהתפתח. במסגרת מה שיש לנו בכדורגל, התחום הזה הוא בעייתי אבל לכל דבר יש מחיר".

את משלמת מחיר על האהבה.

"אנחנו משלמים מחירים כל הזמן על האהבה שלנו לדברים. בין השאר גם על זה. אני אומרת לעצמי שאם הייתי נפתחת גם לדברים אחרים, היו יכולות עוד אופציות, אבל התרכזתי בספורט ובמה שאני באמת אוהבת לעשות. נחשפתי והתפתחתי בתחום הזה להמון דברים שלא חשבתי שאיחשף אליהם".

האהבה לספורט החלה במונדיאל, כשהייתה תלמידת תיכון. בזיכרון שלה חקוקה התמונה הבאה: סלון בית ההורים הומה חבר'ה, גברים כמובן, ושרון אחת. "זה התחיל מהמלחמות הקטנות: 'אני איטליה', 'אני ברזיל', ואז זה התחיל להיות כמו סם. שם התחילה התמכרות: התמכרות כזו היא חיידק. ואי אפשר להירפא ממנו. אחר כך נחשפתי לווינריות שלא מצאתי בשום מקום אחר".

פרי (36) חיה בחיפה עם בנה בן ה-7, אלעד. הספורט הוא חלק בלתי נפרד משגרת יומה, ולא רק על המסך. אם תשאלו אותה, אין תחליף לווינריות שניבטת אליה מכל עבר. "יש רגעים בספורט שגורמים לי להתרגש עד דמעות. לפגוש אדם שהוא ווינר בנשמה שלו, יכול לעלות למגרש בכל מצב ולתת את המיטב שבו כי הוא מקצוען. אי אפשר למצוא את זה בשום מקום אחר פרט לספורט. להיות תחרותי, בזמן הנכון ובמקום הנכון, בזמן משחק ותחרות. לא כל בנאדם מסוגל להיות במקום הזה מול 18,000 צופים ולאסוף את החוסן הנפשי ברגע אחד. באיזשהו מקום אני מקנאה בזה".

עם השנים למדת להכיר את האנשים גם מחוץ למגרשים ולזירת התחרות. זה מגביר אצלך את האמפתיה אליהם?

"שיפוטיות תמיד נמצאת אצלנו, הישראלים. קודם כל נשפוט ואחר כך נרפד בדברים חיוביים. היום אני במקום אחר, הרבה יותר מכירה את הדברים מבפנים ואת הנפשות הפועלות. אני יותר מבינה מאיפה הדברים באים. כשאני רואה משחק חלש נורא של שחקן ומכירה את המערכת מבפנים, אני מרגישה יותר אמפתיה. מצד שני, ברור שמי שקנה מנוי או כרטיס לא מעוניין לשמוע שאמא של שחקן כזה או אחר עכשיו נפטרה. הוא רוצה ראות את הבנאדם שלו נותן שואו, וכך את הקבוצה שלו. אני לא אגיד שאני לא יושבת במשחקים ומתעצבנת, אבל זה הולך ופוחת עם הזמן".

אל תשאלו אותה על המקום הנשי בעולם הספורט הגברי. מבחינתה, זו הקלישאה המיותרת מכולן: "אנחנו כבר במקום אחר. היום זה לא פעם שאפשר היה לספור על יד אחת את הנשים שהתעניינו בספורט. היום יש הרבה מאוד נשים".

תשכחו מהפרופיל של חובבת ספורט שמסתפקת בהתבוננות מהצד. היא חיה את הספורט כמעט בכל שעה משעות היממה. כילדה, הפליאה בתרגילי קרקע בהפועל חיפה ובמכבי חיפה. היא שיחקה טניס במשך שנים, בהמשך השתלבה בחוג קראטה ("לאבא שלי נכנס ג'וק של קראטה, אז הלכתי על זה").

היא פותחת את הבקרים שלה בגלישת גלים ("יש מצלמות לאורך החופים פה בחיפה. חורף, קיץ, לא משנה. אני בים"). בימים שהים שקט, היא יוצאת לריצת 8 קילומטרים.

דיאטות? מצחיק מאוד. "אני אוהבת לאכול, והרבה. אני מתה על אוכל. זה הבונוס. כשאתה עושה הרבה ספורט אתה יכול לאכול. לא אוהבת חסות וסלט ירוק עם עלי רוקט".

כאשר התקבלה לערוץ הספורט, לא היססה לרגע. לאחרונה עלתה מהדורה חדשה ביום שישי בהגשתה ובהגשת יורם ארבל. כשהיא לא עושה ספורט, היא מבלה על כביש תל אביב – חיפה בדרכה לאולפנים.

כמה פעמים שאלו אותך את השאלה "את עדיין בחיפה"?

"מאות מיליוני אנשים שאלו. אנשים מופתעים מזה שאני עדיין תקועה בעיר הזאת. אני חולה על חיפה, אחרת לא הייתי פה. זה לא שאני פה כי אני אוהבת לקטר או לסבול. אני פה כי אני לא אוהבת את תל אביב. גרתי בתל אביב מגיל 20 עד גיל 28 ולא סבלתי את זה. מבחינת נוחות אין על זה. אבל אין שקט, וג'יפה, ואין איכות חיים. זו עיר ששותה את התושבים שלה. היא לא אוכלת אותם, היא כבר שותה אותם".

 גוד גיי

היא ממעטת להתראיין, לא יוצאת למסיבות או השקות ולא מקבלת הנחות סלבס. "אם יתקשרו אלי מנייקי ויגידו: אני רוצים שתייצגי אותנו אני לא אגיד לא, אבל לא אצור את זה מעצמי. אני לא אחפש הזדמנות כדי לקבל משהו בחינם או בהנחה. אני לא אוהבת זה. נראה לי בעיקר מטופש למצוא את עצמי בבר חדש כדי לעשות מינגלינג. תעזבו אותי, בחיאת".

היא אמא במשרה מלאה. היום אלעד מארח את אורי, אבל היא לא מרשה להם לשחק בין שתיים לארבע בחוץ, כדי לא להפריע לשכנים. "אני חיפאית עתיקה", היא צוחקת.

חדי הזיכרון יודעים שבראשית דרכה האוהדים לא עשו לה חיים קלים. "בהתחלה עשו לי את המוות. כשהייתי ממש צעירה היו לי תקריות קשות ברמה של מגע פיזי. את נורא קרובה ונורא חשופה, ולתפוס אוהדים ביום עצבני כשהקבוצה שלהם מפסידה או שאמרת מילה נגד שחקן, זה לא כיף. הם לוקחים הכל באופן מאוד אישי. לשמחתי, הם למדו להכיר אותי. לא לעומק, אבל הם רוחשים לי הרבה יותר הערכה. קולטים שאני מה'גוד גייז'".

מתי חלה התפנית?

"אני חושבת שהאוהדים התחילו להבין שאני מהטובים כשראו אותי עם בטן הריונית. קלטו שאני רצינית, הם שמרו עלי, פתאום הם נעשו יותר זהירים בזריקת חפצים על המגרש".

קרה ששחקנים לקחו שאלות מקצועיות למקום אישי?

"היו מקרים, אבל אני שואלת את השאלות הקשות והם צריכים להתמודד עם התשובות".

יש שיא מקצועי שאת שואפת אליו?

"אני לא מחפשת שיאים מקצועיים. אין לי את החיפוש הזה. אני יכולה לעשות מחר פרויקט מדהים ולקחת אותו כדבר הכי טוב שעשיתי בחיים שלי, או לקבל פידבק מדהים על ראיון שערכתי עם מישהו. יש כל הזמן ירידות, עליות או סתם קו ישר. באופן כללי אני בנאדם מבסוט. משתדלת".

היי לירון

היא קוראת אייטמים רכילותיים שמתפרסמים עליה, ממש לא מתחרטת שויתרה על קריירת משחק, מקפידה על תזונה נכונה ולתשומת ליבכם: בן הזוג שלה צריך להיות גבר-גבר. ואה כן, לא כדאי לכם להתעסק איתה, כי לחברה הכי טובה שלה בתעשייה קוראים דורין אטיאס. לירון ויצמן, כתבת השטח והרכילות הלוהטת של גיא פינס וסלבריטאית לא קטנה בעצמה, מצטלמת לפרויקט "ים של כוכבים" ומדברת איתנו על הכל

לירון ויצמן, המבזקנית וכתבת השטח של "ערב טוב עם גיא פינס" כבר שלוש שנים, לא עוצרת לנוח אפילו לשניה אחת. מי שהיתה הראשונה לחשוף את שמו של השורד דן מנו, עוד לפני שהתחילה העונה הראשונה של "הישרדות", ואף שיחקה בפרק אחד של "חשופים", לא מפסיקה לחפש את הסקופ הבידורי הבא. "אני קמה כל יום בשמונה בבוקר", היא מתארת לנו את סדר יומה, "וממשיכה בשתיית שלוש כוסות מים בבית. אחרי כן אני מתארגנת, יוצאת בשעה שמונה ועשרים ומתחילה את העבודה". יום העבודה של ויצמן מתחיל במציאת תכנים לתוכנית הקרובה של "ערב טוב עם גיא פינס", כתיבת מבזקים, הכנת האייטמים ובשעה 4 אחר הצהריים, צילומי התוכנית שמשודרת מדי ערב חול בערוץ 3 של HOT בשעה 19:30.

ויצמן היא בוגרת המכינה למשחק בבית הספר "ניסן נתיב", אבל היא אינה מתחרטת שנטשה לגמרי את עולם הבמה. "אני לא חושבת שהייתי צריכה להיות שחקנית", היא מספרת לנו. את האודישנים שלה, שהביאו אותה לפני שלוש שנים לתוכנית של גיא פינס, היא לא שוכחת. "באודישן הראשון שלי הייתי צריכה לראיין את הסטייליסטית דורין אטיאס, שכיום היא אחת החברות היותר טובות שלי בתעשייה", היא נזכרת. "בזמנו היא נראתה בעיני כיצור הכי מאיים בעולם באותו רגע. ישבתי מולה במין רעד כזה ושאלתי אותה שאלה: כמה דרקונים (דירוג לסטייל ולבוש בתוכנית – נ.ס.) היא הייתה נותנת לי על מה שאני לובשת. אתה יודע מה היא ענתה לי? אחד וחצי. בסך הכל היו לנו חמש דקות טובות".

אחרי כמה אודישנים, שבדקו בדקדקנות את היכולות העיתונאיות שלה, הודיעו לויצמן שהיא התקבלה לצוות התוכנית. ויצמן, שהייתה באותה עת כתבת ספורט באתר one, קיבלה את הבשורה במהלך סיקור אימון של נבחרת ישראל. "זה היה רגע מאוד מאושר בחיי", היא מתרגשת מחדש. "אני זוכרת שסיפרתי לכל כתבי הספורט שהיו מסביבי שהתקבלתי לגיא פינס".

איך הייתה העבודה עם הצוות לאורך השנים, וספציפית עם גיא?

"כולם תמכו בי ועזרו לי. גיא עצמו הוא מקסים ופרפקציוניסט. הוא פשוט גאון במה שהוא עושה. העבודה איתו לאורך השנים היא ממש צמודה. למדתי לראות איך הוא מתייחס לאנשים, לאייטמים, וברוב המקרים פשוט הפנמתי. הוא נותן לי המון חופש פעולה. נכון שלפעמים יש תכתיבים מלמעלה, אבל בגדול אנחנו תמיד עובדים ביחד וחושבים על  הדברים"                                                                                                                                                                   

מה למדת מהעבודה בתוכנית?

"למדתי המון בשנים האחרונות. החל מאיך להתייחס למרואיין ועד כמה לא לקחת ללב את מה שקורה. בעבודה צריך לדעת להפריד בין הדברים. לפעמים זה מבלבל. חשוב לקחת הכל בפרופורציות. בנוסף, למדתי לכתוב, לערוך ולקריין טוב יותר".

מה את עושה בזמנך הפנוי?

"רק לאחרונה הייתי בחודש חופשה. פירגנתי לעצמי מנוחה שלמה. בחופשות אני מנצלת כל דקה פנויה כדי ללכת לים עם ספר, אייפוד ובירה. אני מאוד אוהבת את זה. אני אוהבת לשחות בים וגם סתם לשבת על החוף. זו התרפיה שלי. עכשיו בחורף אני בטח סתם אקרא בבית כשיהיה לי זמן פנוי".

 מידה 36 בערך...

כאמור, את הקריירה המקצועית שלה התחילה ויצמן לפני ארבע שנים דווקא בתחום שרחוק מאוד מעולם הבידור והרכילות - מבזקנית באתר הספורט one. היא הייתה אז סטודנטית בת 21 לתקשורת וניהול ונתקלה במודעה שמחפשת אחר מבזקנים לאתר המדובר. "לא רציתי למלצר", היא מסבירה. "יום אחד הסתכלתי על לוח המודעות במכללה וראיתי את המודעה, אז שלחתי קורות חיים. הייתי בהתחלה כתבת של קבוצת הפועל פתח תקווה, ובשלב מאוחר יותר קיבלתי את הסיקור של נבחרת ישראל בכדורגל", היא נזכרת.

איך היה לעבוד עם כדורגלנים? שמרת עם מישהו על קשר?

"האמת היא שכן, שמרתי, אבל אני מעדיפה לשמור את השמות לעצמי. כדורגלנים לא שונים מכל אחד אחר. בסך הכל, כולם אנשים מאוד נחמדים. אני מדי פעם פוגשת אותם, בעיקר בחיי הלילה של תל אביב".

כיום את כבר פחות מתעניינת בספורט מבעבר. מה לגבי לעשות ספורט? את שומרת על כושר?

"בוודאי! זה משהו שאני תמיד עושה. אני משתדלת לרוץ לפחות שעה שלוש פעמים בשבוע".

וחוץ מריצה? מה לגבי מכון כושר ופעילויות ספורטיביות אחרות?

"לא, רק ריצה".

המעבר מהאינטרנט לטלוויזיה השפיע על המודעות שלך לעניינים כמו תזונה, ספורט ומראה חיצוני?

"אפשר להגיד, באופן חד משמעי, שמאז שהתחלתי לעבוד בטלוויזיה פתאום כל המודעות שלי השתנתה. יכול להיות שזה בא עם הגיל. בכל זאת, בגיל 25 אני יותר מודעת לדברים כמו תזונה מאשר בגיל 17. אבל פתאום אני רואה את עצמי על המסך וחושבת על איך נראיתי. לפעמים במדידות של בגדים אני לא נכנסת יותר למידה 36 ואז המלביש מעקם את הפרצוף, או לפחות אני מדמיינת שהוא עיקם את הפרצוף וזה מכניס אותי לסרטים".

מה היית צריכה לשנות בהרגלים התזונתיים שלך?

"בעיקר להסתכל על מה שנכנס לי לפה. אני פריקית של שוקולד. אם בעבר יכולתי לחזור מיום אולפן עם חבילת שוקולד וגלידה ולחסל אותה בדרך הביתה, אז בוא נגיד שבתקופה הקרובה זה כבר לא הולך לקרות".

מה לגבי הלוק והבגדים? משהו השתנה?

"יש את הסטייליסטים של "ערב טוב עם גיא פינס", מיכה צ'רנובסקי ודורין אטיאס. הם אחראים להלביש אותי, אז כן, יש דברים שהשתנו. מעבר לזה, אני קונה בגדים אצל חברות טובות שלי שמייבאות בגדים מתאילנד והונג קונג".

 בעזרת השם והתליון

ויצמן גדלה יחד עם אחותה הקטנה בבית מסורתי בשכונת רמת אביב שבתל אביב. אביה הוא דתי לשעבר ודאג שתקבל חינוך מסורתי. "בבית הקפידו על הפרדה בין בשר לבין חלב", היא מספרת. "הייתי ילדה צפונית די ממוצעת, אבל כשכולם ירדו ביום כיפור לרכב על האופניים, אני נשארתי בבית לצום", היא מוסיפה. מאז עברו הרבה מים בירקון. ויצמן עברה לדירה משלה (עדיין בתל אביב) והתחילה לקבוע לעצמה את אורח חייה. "תראה, אני לא מכניסה הביתה חזיר או קלמארי. אבל מדי פעם אני 'חוטאת' במסעדה ומזמינה דברים לא כשרים", היא אומרת.

ויצמן, כך היא מעידה על עצמה, הייתה ילדה די חנונית. על המטלות שלה לבית הספר היא שקדה ללא פשרות, תוך כדי שהוריה מעודדים אותה לפתח קריירה ריאלית בתחום ההנדסה או הפיזיקה, "כי היה לי ראש מאוד ריאלי. אולי עדיין יש לי. מזמן לא השתמשתי בו", היא צוחקת.

מה ההורים אמרו על הקריירה שבחרת? כנראה שמהנדסת כבר לא תהיי.

"ההורים שלי לא מתים על זה, אם להגיד את האמת. בגדול, הם רואים אותי פורחת ומצליחה והם שמחים בשבילי. בסופו של דבר הם רוצים שאהיה מאושרת".

אם אנחנו כבר מדברים על הבית, יש לך תליון מזל שקיבלת מאמא שלך. מה הסיפור מאחוריו?

"זה תליון שאמא שלי קיבלה כשהייתה ממש קטנה. היא קיבלה אותו מאבא שלה, סבא שלי, שנפטר מאז. גיליתי אותו בגיל 17 כשחיטטתי לאימא שלי במגירת התכשיטים. ביקשתי ממנה את התליון והיא נתנה לי וסיפרה לי שקנו לה אותו לפני כמעט 40 שנה. מאז הוא כל הזמן עלי".

איך הוא מביא לך מזל?

"אני לא יודעת להגיד בדיוק. אני חושבת שעד עכשיו, טפו חמסה, היה לי לא מעט מזל בחיים. פגשתי את האנשים הנכונים ואמרתי את הדברים הנכונים".

ה"טפו חמסה" מרמז שאת בקטע של מזל, עין הרע ודברים כאלה, נכון?

"כן, ברור. אני בעיקר מאמינה באלוהים. אני מאמינה שיש מישהו שמכוון אותנו מלמעלה. אני לא אומרת שצריך לשבת בחיבוק ידיים. צריך לפעול וזה תלוי המון בנו".

אני לא ריטה

לצופה מן הצד נראה כי קיים קונפליקט בין הרצון למלא את תפקיד כתב הרכילות נאמנה לבין הצורך לרכוש חברים בברנז'ה ותעשיית הבידור כדי לקדם את עצמך. הסלבס בביצה המקומית נאלצים להתמודד חדשות לבקרים עם כתבי רכילות צמאי צהוב שמחפשים לצלם אותם, לתעד את מעשיהם ולדווח על כל פרט איזוטרי בחייהם. אולם לדברי ויצמן, אין בכך בכלל קונפליקט שכזה. "אני מקווה ומאמינה שכולם לוקחים את זה בפרופורציות נכונות", היא אומרת. "לא קרה לי אף פעם שנוצרה אי נעימות בגלל כתבה שלי. דברים שאני יודעת שיגרמו לי לאי נעימות – אני לא עושה", היא טוענת.

מעבר לכך, ויצמן היא מקרה מיוחד של כתבת רכילות שהפכה להיות סלבריטאית בעצמה ולכן גם למושא לרכילות. "אני קוראת את כל הרכילויות", היא מספרת. "זה חלק מהעבודה שלי. אם אני נתקלת במשהו שקשור אלי, אני קוראת אותו. פעם הייתי מתעכבת קצת יותר, והיום אני פשוט ממשיכה הלאה".

לפני כחצי שנה היא נפרדה מבן זוגה, הדוגמן יואב ראובני, לאחר שנה וחצי של זוגיות. ואז, בשיאם של נסיונות ההתאוששות מהפרידה, עטו עליה כתבי הרכילות ודרשו לדעת את הסיבה. ויצמן מצדה מצאה עצמה בסיטואציה שמוכרת לה יותר מהצד המראיין, ופחות מזה של נושא הכתבה.

איך זה הרגיש להיות בצד של זה שמרכלים עליו וחודרים לו לחיים הפרטיים?

"אני לא אגיד שזה לא הציק לי. אני לא אתחסד. עכשיו אני אומרת שזה לא הטריד אותי, אבל אם היית שואל אותי שבוע אחרי הפרידה, הייתי מלכלכת על המון אנשים. רציתי לשמור את הרגע הזה לעצמי ומצאתי את זה, שלא באשמתי, באתרים השונים".

זה גרם לך אולי לחשוב על התפקיד העיתונאי שלך? בכל זאת, ראית קצת את הצד השני של המתרס.

"אני לא חושבת שהמקרה שלי דומה לדברים שאני עושה. כשדץ ודצה התגרשו או רמי וריטה, הדבר האחרון שהם רצו היה שזה יהיה בעמוד האחורי של 'ידיעות אחרונות'. אבל אין מה לעשות, זה חלק מהעניין. הם יודעים את זה ואנחנו יודעים את זה. אי אפשר להשוות את החשיפה של הפרידות המאוד מעניינות האלה ואת הזוגיות שלי. זה לא נכון מבחינתי לעשות את זה. סלבריטאים צריכים לדעת שרכילות היא משהו שבא יחד עם המקצוע שהם בחרו. הדיבורים עליהם זה חלק מהמציאות היומיומית".

מה הלאה? יש איזה בן זוג אידאלי מבחינתך? אולי מישהו שמתפקד גם ככתב רכילות?

"זה ממש לא יכול להיות כתב רכילות ושים בסוף המשפט הזה סימן קריאה! הבחור שאיתי פשוט צריך להיות גבר, על כל המשתמע מכך. צריך לדבר עם מישהו על משהו שהוא לא העבודה שלך. לבן זוג אידאלי צריכות להיות מספר תכונות, אבל קשה לי לפרט אילו. זה משהו שמרגישים בפנים. הוא צריך לאהוב אותי ולדעת איך להתייחס אלי".

זה יהיה מישהו מהתעשייה?

"כבר היו לי בעבר קשרים עם אנשים שלא מהתעשייה. כל עוד הגבר עונה על מה שפירטתי קודם, זה סבבה".

לאן את רואה את עצמך מתפתחת במישור האישי?

"כמובן שאני שואפת לזוגיות ובעתיד לילדים וגם לכלב. בעלת הדירה הנוכחית שלי לא מסכימה שאגדל כלב".

יש כרגע דברים בקנה שעתידים לקרות איתך? איפה תהי ביום שאחרי גיא פינס?

"אין כרגע דברים ממש סגורים. לגבי גיא פינס, אני מאמינה שהתוכנית הזאת תמשיך, גם אם לא בערוץ 3. כרגע המגמה היא לשמור על הצוות הקיים. אני בכל מקרה אעדיף להמשיך עם גיא, איפה שהוא לא יהיה".

ואם לא גיא, איפה את רואה את עצמך בעתיד מבחינה מקצועית?

"באחד המקומות בקשת הרחבה של התקשורת. אני לא שוללת את התחום של חדשות, אפילו ספורט או כלכלה".

יש משהו שאת מאחלת לעצמך לשנים הקרובות?

"בעיקר הרבה אושר ובריאות".

חמישה דברים שלא ידעתם על לירון ויצמן

1. ממוצע הבגרות שלה הוא 102, עם ציון פסיכומטרי של 684 נקודות.
2. בימים אלו היא מנסה להשלים תואר ראשון בתקשורת ומדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. זה קצת קשה כי היא ממש לא מופיעה לשיעורים.
3. לפני שנה הייתה ויצמן צריכה לראיין את מייקל לואיס בלונדון במסגרת "ערב טוב עם גיא פינס". סוכנו של לואיס הציע שהראיון יתקיים תוך כדי ששניהם נוסעים על אופניים. הבעיה: ויצמן לא יודעת לרכב על אופניים. לבסוף הרעיון נגנז מאחר שירד גשם. מאז, אגב, הספיקה ויצמן ללמוד לרכב על אופניים, לפחות בקטנה.
4. יש דבר אחד שלירון ויצמן מאוד שונאת (ואנחנו עשינו את זה די הרבה בראיון, אז זה אולי הזמן לבקש סליחה) – שקוראים לה רכילאית.
5. החלום הגדול שלה הוא לעבוד עם העורך והמפיק של "ארץ נהדרת", מולי שגב.