און ושלטון
מאת:עליזה רונן
חיי מין מספקים הם חלק מאיכות חיים טובה. שמירה על אורח חיים בריא, טיפול תרופתי וטיפול סקסולוגי יכולים להחזיר לרוב הגברים את זקיפות הקומה
אם בעבר ייחסו את תופעת האין אונות (אימפוטנציה) להזדקנות או לבעיה בגבריות, הרי היום כבר יודעים שמדובר בעוד בעיה רפואית שכיחה המצריכה פנייה לרופא לצורך אבחון וטיפול מתאים.
מהי האין אונות, מהם הגורמים המרכזיים לתופעה וכיצד מטפלים בה? אין אונות מוגדרת כקושי להגיע אל או לשמור על זקפה מלאה דיה לקיום משגל או יחסי מין מהנים ומספקים.
מה גורם לאין אונות? ד"ר אריק שכטר, מומחה לרפואת משפחה וסקסולוג מחיפה, מציין שבכ-70% מהמקרים הסיבות לתופעה גופניות ובכ-30% הסיבות פסיכולוגיות. הגורמים הגופניים השכיחים הם מחלות לב, מחלות כלי הדם של המוח (שבץ) ומחלות של כלי הדם ההיקפיים. המחלות האלו מתאפיינות בסתימה בכלי הדם, שמובילה בין היתר לירידה באספקת הדם לאיבר המין. גורמים גופניים נוספים המשפיעים על התפתחות בעיות זקפה הם סוכרת, השמנת יתר, בעיות עצביות, בעיות הורמונליות ותרופות מסוימות. חשוב לציין כי שכיחות התופעה עולה עם הגיל.
קיימת גם אין אונות פסיכולוגית הנובעת מדיכאון, טראומה נפשית, בעיות במערכת היחסית עם בת הזוג, חרדת ביצוע ועוד.
נפרדים מהבושה
ד"ר שכטר מחדד את החשיבות של פנייה לרופא, במיוחד אם מדובר בגבר צעיר, בשנות ה-50-40 לחייו, וזאת על מנת לשלול מחלות קשות כמו מחלת לב.
הבעיה היא שבחברה שבה המין תופס מקום מרכזי בחיים ומדד הגבריות מושפע, בין היתר, מרמת הביצועים בחדר המיטות, החולה הנבוך נמנע מפנייה לייעוץ רפואי.
בסקר שיזמה חברת באייר שרינג פארמה, יצרנית לוויטרה, 70% מהגברים שענו על השאלון ציינו שהיו בוחרים לפנות לרופא מוקדם יותר, לו ידעו שהפרעות הזקפה שלהם עלולות לסכן את חייהם.
ד"ר שכטר מדגיש בהקשר הזה, שכיום, כמעט כל הרופאים עברו השתלמות בנושא של בעיית הזקפה והם מתייחסים אליה באופן ענייני כמו לכל בעיה רפואית אחרת. הוא מוסיף שהתקשורת עם הרופא חיונית מאוד ושהמטופל צריך לתאר את מצבו הגופני על מנת לבצע בדיקה מקיפה ויעילה לאבחון הבעיה. חשוב לציין בפני הרופא כמה זמן נמשכת התופעה, האם היה אירוע שקדם לבעיה, האם המטופל חווה זקפה על ידי אוננות, האם הוא חווה זקפת בוקר, האם יש בעיות במערכת היחסים וכו'.
איך מטפלים? ד"ר שכטר מדבר על חשיבותם של מניעה מוקדמת ושמירה על אורח חיים בריא על ידי תזונה נכונה (הימנעות ממאכלים עתירי שומן), פעילות גופנית, שמירה על משקל גוף תקין וקיום יחסי מין באופן סדיר. הוא מציין שהטיפול התרופתי בתופעת האין אונות נחלק לשלוש רמות: בשלב הראשון נותנים טיפול תרופתי דרך הפה שכולל את התרופות ויאגרה, סיאליס ולוויטרה, שההבדל ביניהן הוא משך זמן הפעילות. התרופות מופיעות בשלושה מינונים – נמוך, בינוני וגבוה, וישנה חשיבות לצריכת התרופות במינון שהרופא קבע.
חברת באייר שרינג פארמה מצאה שגברים השתמשו במינון הבינוני של לוויטרה במקום המינון הנמוך על ידי חציית הכדורים, על מנת לחסוך כסף. כדי להתגבר על בעיית חציית הכדורים באופן לא מבוקר וכדי למנוע רכישה של כדורים מזויפים, הורידה חברת באייר את מחירי התרופות ביחס פרופורציונאלי למינון.
ד"ר שכטר מציין שהטיפול התרופתי יעיל בכ-70% מהמקרים. במידה שהכדורים לא עוזרים, פונים לשלב הבא - טיפול בזריקות. מדובר בטיפול פולשני ונעים פחות, אך יעיל מאוד ובעל כ-100% סיכויי הצלחה. השלב השלישי הוא טיפול בהשתלת פרוטזה לתוך הפין, עם מנגנון מבוקר (לחיצת כפתור) המאפשר יצירת זקפה באופן יזום. טיפול זה מיועד למקרים הבודדים שבהם שני סוגי הטיפולים הראשונים לא עזרו.
ד"ר שכטר מדגיש את השילוב של טיפול תרופתי עם טיפול סקסולוגי, כשהגורם הפסיכולוגי לתופעת האין אונות דומיננטי. במידה שהבעיה נובעת מליקויים במערכת היחסים, הסקסולוג ייתן כלים התנהגותיים לטיפול בשיתוף עם בת הזוג. הטיפול בהיבט הסקסולוגי, הפסיכולוגי וההתנהגותי תורם, בסופו של דבר, גם להעלאת שיעורי ההצלחה של הטיפול התרופתי.
ד"ר שכטר מסכם שצריך להתייחס לתופעת האין אונות כתסמין לבעיה רפואית או פסיכולוגית.ץ הרפואה המודרנית מציעה פתרונות הולמים למטופלים. לכן, עם זיהוי הבעיה, חשוב להתגבר על המבוכה ולפנות מייד לרופא משפחה לצורך ביצוע בדיקות מקיפות ולהתאמת טיפול והמשך מעקב.
