אשליית המרגרינה
beWell פרוייקט קידום הבריאות של המרכז הרפואי ת"אתמיד אמרו לנו שחומצות שומן מסוג אומגה 3, אלה שמעשירים בהן מרגרינה, מגינות מפני מחלות לב וכלי דם. מחקר מהולנד מראה נתונים שונים לגמרי

מחקרים מהעבר הראו כי לחומצות שומן מסוג אומגה 3 יש השפעה מגינה מפני מחלות לב וכלי דם. מחקר חדש, לעומת זאת, מגלה כי חומצות שומן מסוג אומגה 3 (ממקור ימי או צמחי), במינון נמוך, אינן מצמצמות אירועי לב וכלי דם לאחר התקפי לב.
מחקר שנערך בהולנד בדק את השפעותיהן של חומצות שומן אומגה 3 על מטופלים שעברו התקף לב. המחקר נערך במספר בתי חולים בהולנד והשתתפו בו למעלה מ-4,800 מטופלים בגילאי 60 עד 80 (78% מהם היו גברים). כולם עברו התקף לב ונטלו תרופות מקובלות נגד יתר לחץ דם, נגד היווצרות קרישי דם, ולטיפול ברמות שומנים חריגות בדם. במסגרת המחקר קיבל כל משתתף במשך 40 חודשים סוג אחד מתוך ארבעה סוגי מרגרינה שונים: סוג אחד מועשר בחומצות שומן ממקור ימי, הסוג השני מועשר בחומצת שומן ממקור צמחי, הסוג השלישי היה מועשר בשני סוגי חומצות השומן הראשונות, והסוג הרביעי היה פלצבו.
האומגה לא תציל אותך
החוקרים ביקשו לבדוק את שיעור אירועי הלב וכלי הדם המשמעותיים שאירעו עם צריכת חומצות השומן. במהלך תקופת המעקב התרחשו אירועי לב משמעותיים בקרב 671 משתתפים (כמעט 14%). מדובר בשיעור הממוצע הכללי לאירועי לב וכלי דם לאחר התקפי לב. התוצאות הראו כי תוספת של חומצות שומן מכל סוגי אומגה 3 במינון נמוך אינה מצמצמת את שיעור אירועי הלב וכלי דם.
לדברי ד"ר אריק שטיינויל, מנהל תחום בריאות הלב ב-beWell, למרות מחקרים שונים בעבר שהראו כי לאומגה 3 השפעה מגינה על הלב, מחקר זה הראה למעשה, כי בקרב חולים לאחר התקף לב, לאומגה 3 לא נמצאה השפעה מגינה מפני חזרת אירועי לב וכלי דם.
חשוב להבין כי רק במחקרים מסוג זה - מחקרים ארוכי טווח, מבוקרים, וסמויים מול תרופת דמה (פלצבו) - ניתן להוכיח בצורה חד משמעתית האם לתרופה או למוצר יש השפעה חיובית או שלילית על הנבדק. מחקר חשוב זה, שהיה ארוך טווח ובוצע היטב, לא הראה כי לאומגה 3 יתרון על תרופת דמה (פלצבו) במניעת אירועי לב וכלי דם. כעת ידרשו מחקרים נוספים על מנת להוכיח את הטענה כי לאומגה 3 יתרון מניעתי בשמירה על בריאות הלב.
תרגום מקוצר, מקור: n-3 fatty acids and cardiovascular events after myocardial infarction; The New England Journal of Medicine, August 2010.
