באלאנס

 אם אין אני לי, D לי

צוות מומחי B WELL

 ויטמין D ההכרחי לספיגת הסידן בגופנו, נמצא בחסר. הכול על חשיבות הוויטמין בארץ השמש ועל משמעותו לאורך חייה של האישה

ויטמין D, כן, כן, אותו ויטמין שגרם לאימהות שלנו לתת לנו עוד תפוז ולהוציא אותנו אל השמש, חוזר לכותרות. דיונים מקצועיים ומחקרים רבים סבים סביבו בתקופה האחרונה, במיוחד בנוגע לקשר שבין חסר בוויטמין D לבריחת סידן, דיכאון, בעיות לב, בעיות הורמונליות, סוכרת, ואף סרטן ועלייה במשקל. מחקרים חדשים מצביעים על כך שלאחוז גדול מהאוכלוסייה קיים חסר, ברמה כזו או אחרת, העלול להשפיע על התפקוד היומיומי לטווח הארוך במגוון מנגנונים.

  על תפקידו של ויטמין  D

• הכרחי לספיגתו של הסידן במעי.
• תומך בספיגתם ובמטבוליזם של מינרלים חשובים, במיוחד סידן ופוספור.
• מהווה חלק ממנגנון הבקרה על חלוקה והתמיינות של תאים (הקשור בין היתר למחלות הסרטן).
• קשור למנגנון האינסולין ורמת הסוכר בדם.
• מווסת מעל 150 -200 גנים בגוף באמצעות קולטני ויטמין D.

ד"ר עדי רכס, גינקולוגית בבית החולים ליס ליולדות ומנהלת תחום בריאות האישה ב-beWell , מסבירה:
"ויטמין D הוא יותר מ'סתם' תוסף תזונה פשוט. הוא אבן בנייה להורמון בשם קלציטרול, החשוב לבנייה ולתחזוקה של העצמות והשיניים שלנו. חסר שלו גורם לבעיות רבות במבנה ובתפקוד העצמות בילדים ובמבוגרים, דוגמת רככת - מחלה בה קיימת הפרעה בייצור תקין של העצמות על רקע הפרעה בוויטמין D. בעבר אימהות רבות היו נוהגות לתת לילדיהן שמן קיק במשך שנים, ובהמשך גם הוסיפו ויטמין D לחלב ולדגנים, דבר שגרם למחלה להיעלם כמעט לגמרי". בשנים האחרונות התברר שלוויטמין D תפקיד בעידוד צמיחת תאים תקינה בגוף, לרבות במערכת החיסון. נמצא קשר ברור בין חסר שלו לנטייה להשמנה, תנגודת לאינסולין (אחד השלבים הטרום- סכרתיים), מחלות לב, נטייה לדיכאון ואף סוגים מסוימים של סרטן. "רוב הבעיות הללו צצות רק אחרי שנים רבות, דבר שהקשה על אבחון הקשר בינם לבין מחסור בוויטמיןD ", לדבריה, רמות תקינות של ויטמין D חשובות לכל אורך חיינו. מחקרים חדשים שנעשו הדגימו קשר ברור בין רמת ויטמין D של האם להתפתחות העצם בעובר. לעוברים של נשים עם רמות נמוכות של הוויטמין בדמן הייתה נטייה לשינויים בעצם הירך עוד מהשבוע ה-19 של ההיריון.

ויטמין D בגיל הילדות והנערות

"ויטמין D משפיע על חוזק השרירים והעצמות, אצל מבוגרים. אנו יודעים שאת מקסימום צפיפות העצם אנו הנערות משיגות עד סוף העשור השני לחיינו. הנערים משיגים את מקסימום צפיפות העצם שלהם עד סוף העשור השלישי לחייהם.  ככל שמקסימום צפיפות העצם שהשגנו בגיל הנעורים גבוה יותר, כך נגיע לגיל המבוגר עם מקסימום צפיפות עצם", מסבירה פרופ' נעמי וינטראוב, מנהלת יחידה אנדוקרינולוגית וסכרת בבית החולים "דנה" לילדים.
לכן ממליצה פרופ' וינטראוב להמשיך וליטול ויטמין D לא רק בגיל הינקות אלא גם בגיל הילדות והנעורים.

פריון, היריון ולידה

מחקר חדש מארה"ב הדגים כי דיאטה עשירה בסידן, הנספג בגוף בזכות ויטמיןD , עשויה להקטין חלק מהתופעות של התסמונת קדם וסתית (PMS), כגון נטייה לבכי, עצבנות ותחושת לחץ.

"לוויטמין D יש השפעה גם על מהלך ההיריון. מחקר נורבגי מהשנה האחרונה מצביע על כך שנטילת תוספי ויטמין D מקטינה את הנטייה לרעלת הריון. מחקרים אחרים מצביעים גם על סיבוכי הריון נוספים- כגון נטייה ללידה מוקדמת יותר וכן למשקל לידה נמוך של הילוד – ככל הנראה על רקע תצרוכת הסידן העולה לקראת סוף ההיריון. כמו כן הראו כי לרמות גבוהות יותר של ויטמין D בהיריון קשר לגדילה וצמיחה גם בשנה הראשונה מחוץ לרחם. בהנקה עצמה קיימת נטייה לחסר בויטמין D בקרב נשים והילודים שלהן, דבר העלול להשפיע על המשך החיים. מחקרים אחרים מצביעים על הקשר בין חסר אימהי בוויטמין D לבין הפרעה במשק הסידן בילודים, בעיות גדילה, שבירות עצם ונטייה להפרעות במערכת החיסון, לרבות נטייה לאלרגיות. תוספת מתאימה של ויטמין D הוכחה כמגנה בפני מחלות אטופיות של העור", מדגישה ד"ר רכס.

 מנופאוזה

ד"ר רכס: "ככל שאנו מתבגרים, אנו מאבדים את היכולת לייצר ואף לספוג ויטמין D,  תהליך שמאט את יכולת ספיגת הסידן שלנו. עובדה זו מגדילה את הנטייה של נשים, בעיקר לקראת ובמהלך המנופאוזה, לאבדן עצם. כיום לא ידוע מהו המנגנון המדויק, אך העובדות מצביעות על כך שלנשים עם רמות אסטרוגן נמוכות קשה יותר לייצר רקמת עצם. תוספת של ויטמין D יחד עם סידן עשויה להקטין שברים שלא בעמוד השדרה בנשים מעל גיל 65. חלק ממחקרים אלה מקורם באוסטרליה- מקום הידוע בין היתר בשמש הרבה שלו - וגם הם הדגימו קשר בין תוספת ויטמין D לירידה בשברים בנשים בגיל המבוגר".

ד"ר ונסה רואש, אנדוקרינולוגית ומנהלת מרפאת העצם, מציינת כי מיד עם הפסקת הווסת מתחיל אצל נשים תהליך של איבוד עצם. זאת בעקבות השינוי ההורמונלי הגדול המתרחש בגופן.
"למרות שאין הנחיות לבדיקת ויטמין D באוכלוסייה, כסקר, אנו ממליצים לכל אישה עם הפסקת הווסת לגשת לרופא ולבצע בדיקת צפיפות עצם וסטטוס ויטמין D. אם יימצא חוסר בוויטמין, יהיה עליה ליטול אותו. חשוב לזכור שמדובר בתוסף שמנוני, אשר ייספג טוב יותר אם יילקח יחד עם האוכל או יטופטף על פיסת לחם", מציינת ד"ר רואש.

כיצד נקבל מנה מספקת?

לעולם בעקבות השמש. גופנו אינו יודע לייצר ויטמין D בעצמו. הייצור נעשה בעזרת חשיפה לשמש – קרני UVB.  ובכל זאת, מתברר כי גם בארץ ברוכת שמש כמו ישראל ייתכן מחסור בוויטמין D. הכיצד? הסבר אפשרי אחד הוא שימוש נרחב יותר במסנני קרינה, עקב המודעות ההולכת וגוברת לנזקי החשיפה לשמש. הסבר נוסף, טמון בעובדה שרובנו מבלים שעות רבות במשרדים, מאחורי זכוכיות ממוגנות ומזגנים, ואיננו חשופים לקרני UVB בכמות מספקת.

וגם באמצעות התזונה. רבים הם מוצרי המזון להם מוסיפים ויטמין D - חלב, מיץ תפוזים, דגני בוקר ועוד. אולם, מתברר כי גם תזונה מאוזנת לא תמיד מספקת. יש לצרוך כמויות גדולות מאוד של חלב / מיץ תפוזים / דגנים על מנת להגיע למנה היומית המומלצת. ניתן תמיד להסתפק בכפית או שתיים של שמן דגים, אך טעמו עלול להרחיק לא מעט אנשים.

אז מה עושים? מוסיפים

המודעות הרבה בנושא ויטמין D וההשפעות המרובות שלו על גופנו לכל אורך חיינו הביאה רבים למחשבה ששינוי תזונתי בלבד איננו מספק, וככל הנראה יש צורך גם בתוספת נוספת. קיים ויכוח בספרות על הכמות הנדרשת בהיריון ובהמשך החיים, בין היתר גם כתלות לחשיפה היומית לשמש.

לפני שרצים לבית המרקחת הקרוב, חשוב לעצור אצל הרופא המטפל. ניתן למדוד בבדיקת דם פשוטה את רמת  ויטמין ה-D  בדם, ויחד עם הרופא להחליט על המינון הנדרש. לצערנו, רופאים רבים עדיין אינם מודעים מספיק לנושא זה. מצב זה לבטח ישתנה בעתיד הקרוב עם הגילויים והמחקרים הנוספים שנעשים ברחבי העולם.  בכל מקרה, הסיכוי למינון יתר של ויטמין D הוא קטן, כך שניתן לצרוך תוספות בבטחה רבה", מסכמת ד"ר רכס.

ובינתיים 
• אפשרו לעצמכם מעט זמן שמש - בבוקר המוקדם או אחה"צ, בעיקר בחורף.

• אכלו דיאטה מאוזנת, עשירה במאכלים המכילים ויטמין D כגון דגים (סרדינים), ביצים, מוצרי חלב עם תוספת ויטמין D, ואפילו כבד.

• הוסיפו תוסף מזון יומי (או שמן קיק), בעיקר בחודשי החורף כשהחשיפה לשמש יורדת, בזמן היריון ובגילאים המבוגרים יותר.

• התייעצו עם הרופא המטפל / רופא המשפחה/ גינקולוג בנושא.

ויטמין D ומחלות לב

בשנים האחרונות התברר כי מעבר לתפקיד המסורתי הפיזיולוגי של ויטמין D הרי שברקמות הגוף נמצאים  קולטנים של ויטמין D,  ביניהם מערכת כלי הדם והלב. עוד פורסמו בשנים אחרונות מחקרים אשר הדגימו קשר בין ערכים נמוכים של רמות ויטמין D לבין עלייה בשכיחות של מחלות לב וכלי דם ובשכיחות של גורמי הסיכון למצבים אלו.

מה הקשר בין ויטמין D ומחלות לב?
מזה זמן נצפה במחקרים דמוגרפים כי קיימת שכיחות גבוהה של מחלות לב במצבים בהן החשיפה לשמש מועטה. ידוע שישנם יותר אירועי לב באוכלוסייה הכללית בתקופת החורף בכלל, ובמדינות המרוחקות יותר מקו המשווה בהן החשיפה היומית לשמש היא מועטה לאורך היום.
מחקר שהתבצע בארה"ב הראה כי בנבדקים עם ערכי ויטמין D  נמוכים ישנה שכיחות גבוהה יותר של מחלת לב כלילית, אי ספיקת לב, מחלה טרשתית בעורקי הגפיים ואירועים מוחיים.  תוצאות מחקרים אלו ואחרים עודדו את חקירת הקשר בין ערכי ויטמין D נמוכים ובין הופעת אירועי לב במסגרת מעקב לטווח ארוך באוכלוסיות חולים שונות. תוצאות מחקרים אלו הדגימו באופן משכנע כי גם במעקב לטווח ארוך של קבוצת נבדקים חולים ובריאים, הימצאות רמות נמוכות של ויטמין D היוותה גורם סיכון להתקפי לב, תמותה ממקור לבבי, אי ספיקת לב ואירועים מוחים.

האם רצוי ליטול ויטמין D למניעה של מחלות לב?
"למרות הקשר המוכח בין רמות נמוכות של ויטמין D ובין שכיחות מוגברת של מחלות לב וכלי הדם, אין כיום המלצה למתן ויטמין D באינדיקציה זו. הטיפול בוויטמין D כעת שמור למצבים בהם קיימת חשיבות מוכחת לטיפול כגון: חסר ויטמין D עם פגיעה ביצירת עצם, הפרעות במשק הסידן, אוסטיאופורוזיס וכדומה. לפני נטילת ויטמין D מכל סיבה יש להתייעץ עם הרופא המטפל", מדגיש ד"ר אריק שטיינויל, מנהל תחום בריאות הלב ב-beWell.

 ויטמין D ויתר לחץ דם

עבודות מחקריות אפידמיולוגיות, שבדקו את הקשר בין רמת ויטמין D לבין יתר לחץ דם באוכלוסיות, מצאו קשר הפוך בין רמת ויטמין D לבין יתר לחץ דם, כלומר – ככל שרמת הוויטמין בגוף יורדת, כך הסיכון ליתר לחץ דם עולה. מחקרים שבדקו נשים עם חסר ויטמין D בגילאים צעירים מצאו כי לאורך השנים, גבוה הסיכון שלהן לפתח יתר לחץ דם לעומת נשים עם רמת ויטמין תקינה. בדומה, מחקר שעקב אחר מספר רב של נשים לאורך כ-10 שנים, מצא כי נשים שאכלו תזונה עשירה במוצרי חלב דלי שומן, העשירים בסידן וויטמיןD  היו בעלות סיכון נמוך משמעותית להתפתחות יתר לחץ דם. עם זאת, במחקר זה לא נמצא יתרון לטיפול בתוספי סידן וויטמין D.

"הקשר שבין ויטמין D ויתר לחץ דם הנו תחום חדש יחסית ומתפתח. אמנם מספר מחקרים באוכלוסייה הכללית מצאו כי נטילת תוסף ויטמין D וסידן מפחיתה את ערכי לחץ הדם הסיסטולי, הרי שקשר כזה טרם הוכח ספציפית בנשים. עם זאת, אין ספק כי תזונה עשירה בסידן וויטמין D הינה חשובה למניעת מחלות בכלל ויתר לחץ דם בפרט. כמו כן, לאור העדויות המצטברות, רבים ממליצים על נטילת הוויטמין כתוסף תזונה, ודאי בנשים עם חסר בו", מציינת ד"ר אורית בן בסט-קלוק, מנהלת תחום יתר לחץ דם ב- beWell.