ענף הכירופרקטיקה, ששורשיו נטועים במסורת היוונית העתיקה, עוסק במניעה, טיפול ושיקום של פגיעות פיזיות שמקורן בעמוד השדרה ובחלקיו. מי מאיתנו נמצא בקבוצת סיכון להיפגע? למי מסייעת הכירופרקטיקה? ומהם כללי אימון נכונים למניעת פגיעות מסוג זה? שרית גל שוחחה עם הכירופרקט גיל הרצברג וחזרה עם תשובות
ענף הכירופרקטיקה
עוסק במניעה, טיפול ושיקום של פגיעות פיזיות שמקורן בעמוד השדרה ובחלקיו והיא מבוססת על התפקוד התקין של מערכת העצבים. שורשיו של הענף, שהתמסד לראשונה בשנת 1895, נטועים במסורת היוונית העתיקה, וממנה גם קיבל את שמו, שפירושו ביוונית "טיפול באמצעות הידיים". כלומר - ללא תרופות וללא ניתוחים. הכירופרקטיקה מטפלת בהצלחה בבעיות נוירולוגיות שריריות ושלד כגון: כאבי גב תחתון, כאבי צוואר, כאבי ראש, הקרנה ונימול לידיים או לרגליים, סחרחורות, כאבי ברכיים וכתפיים, פגיעות ספורט, כאב ולחץ בין השכמות פריצות דיסק וכדומה. למרות שענף הכירופרקטיקה נתפס כחלק מהרפואה הקונבנציונלית הוא טבעי לחלוטין, ולמרות שהוא אינו מוכר לאנשים רבים, חשוב מאוד לכל העוסקים בפעילות ספורטיבית להכיר אותו.
לימודי הכירופרקטיקה נמשכים שבע שנים והמסיימים אותם עומדים בבחינות המתקדמות ביותר כבכל בית ספר לרפואה. הכירופרקטיקה איננה רפואה אלטרנטיבית הנרכשת במספר קורסים, אלא מסלול לימודים לדוקטורט המוכר בכל העולם.
רוב אנשים הנזקקים לשירותיו של ההכירופרקט הם ספורטאים ואנשים המתאמנים באופן סדיר. זה חבל, אומר הכירופרקט גיל הרצברג, שדווקא האנשים השומרים על בריאותם באופן אקטיבי פוגעים בעצמם תוך כדי וללא סיבה מוצדקת.
"עמוד השדרה", מסביר הרצברג, "הוא אחד האיברים החשובים ועל כן המוגנים ביותר בגוף האדם. הוא מכיל את חוט השדרה, המחבר את המוח לשאר חלקי הגוף, ומכאן נובעת חיוניותו הקריטית. עמוד השדרה כולל שלושה חלקים: הגב התחתון, האמצעי ועמוד השדרה הצווארי ומורכב משרשרת חוליות שמספקות גמישות תנועה. בין כל שתי חוליות נמצא הדיסק – סחוס קשיח שתפקידו הוא למנוע זעזועים בחוליות עליהן הוא מגן.
"הדיסק הוא אחד האיברים שנפגעים בקלות יתרה כתוצאה מפעילות וממאמץ פיזי לא נכון. למעשה, רוב כאבי הגב שלנו נובעים מרקמות שריר או רצועות המסייעות לדיסק. שרירי הגב, שיוצרים את התנועה בגב בזמן אימון, מגנים באותה העת על הדיסקים שבין החוליות. כאשר השריר מרגיש שעלול להיגרם נזק לדיסק כתוצאה מהתנועה, הוא נכנס למצב של התכווצות בלתי רצונית ((Spasm המתבטאת בכאב.
אם השריר לא הצליח להגן על הדיסק, נוצרת הפגיעה הנודעת כ'פריצת דיסק'.
הדיסק נע כתוצאה מלחץ לא בריא קדימה או אחורה לתעלת חוט השדרה וגורם לכאבים ול'הרדמות' של הרגל או היד. כאיבר בעל אספקת דם נמוכה למדי, מתאפיין הדיסק בזמן החלמה וריפוי איטי. מלבד פריצת דיסק, מטפל הכירופרקט בתזוזה של חוליות, הקרנות לרגליים, בעיות יציבה ואף עקמת. בכירופרקטיקה אין פעולות של התערבות כירורגית ומרבית הטיפולים נעשים בידיים (של המטפל כמובן). מטרת הטיפולים היא שיפור התנועה, שיפור תפקוד מערכת העצבים והרפיית שרירים תפוסים".
- אז מה צריכים לעשות ספורטאים שעוסקים בפעילות פיזית מאומצת על מנת להימנע מהצורך בכירופרקט?
"עמוד השדרה הוא האיבר הפגיע ביותר כתוצאה מאימון לא מבוקר ולא נכון, ועם זאת רבים אינם מקפידים על הרגלי אימון זהירים. יש הנחיות כלליות שחשוב להקפיד עליהן גם אם מדריך הכושר אינו משגיח עליכם. "הכלל החשוב ביותר בכל תרגיל של הרמת משקולות הוא להשתמש ברגליים כנושאות המשא העיקרי, ולא בגב, ולהקפיד על יציבה נכונה בזמן ההרמה. בגב אין שרירים חזקים כמו ברגליים ולכן העומס מכביד על עמוד השדרה וגורם נזק. כלל נוסף המסייע בשמירה על עמוד השדרה הוא להרים את המשקולות קרוב לגוף ולא רחוק ממנו, כך תוודאו שמרבית המשקל אכן מועמס על הרגליים ולא על הגב. משקל גדול לא מומלץ להעלות אל מעל הראש, ואם בכל זאת זה חשוב לכם – השתמשו בחגורת בטן שמחזיקה את עמוד השדרה בזמן ההרמה. כללים אלה נכונים הרמת משקולות חופשיות וגם לגבי שימוש במכשירים".
- ומה לגבי מתיחות?
"מתיחות, הן לפני האימון והן אחריו, חשובות מאוד לחלוקה מאוזנת של מאמץ השרירים. מתיחת השרירים חשובה גם ביומיום כחלק מהשמירה על בריאות עמוד השדרה. ראיתי הרבה ספורטאים ובעברי ככדורסלן חובב אף חוויתי על בשרי את הנזקים שנגרמים כתוצאה ממאמץ גדול מבלי שבוצעו קודם לכן המתיחות הנדרשות".
לדברי הרצברג, בכפיפות בטן חשוב מאוד להקפיד שלא להשתמש בצוואר, מכיוון שפעולה זו עלולה לגרום נזק מיידי לעמוד השדרה הצווארי, ובאימון אירובי חשוב חשוב לשמור לא לבצע תנועות חדות וקיצוניות מדי, אבל הדבר החשוב ביותר שיכול לעשות ספורטאי על מנת להגן על עמוד השדרה שלו הוא לחזק את שרירי הבטן והגב. עמוד השדרה התחתון מוקף ברקמות שריר שנקראות Tranvarsus Abdominus (TA) והן אלו שמגינות בצורה הטובה ביותר, במידה שהן חזקות, על עמוד השדרה. החדשות הפחות משמחות מבחינת המתאמנים הן שאין לשרירי בטן אלה דבר עם ה"קוביות" שכולנו משתדלים לרכוש באימונים המפרכים.
- כיצד מחזקים את שרירי ה-TA ששומרים על עמוד השדרה?
"התרגיל הטוב ביותר הוא לשכב על הגב בברכיים כפופות ולכווץ את שרירי הבטן התחתונים, תוך כדי שמצמידים את הגב לרצפה ובאותו זמן נושפים אוויר החוצה. סופרים עד עשר, נחים מספר שניות וחוזרים על התרגיל פעמיים-שלוש. לאחר תרגול ממושך לומד המתאמן כיצד לבצע את התרגיל גם בעמידה ואפילו תוך כדי צחצוח שיניים, כלומר במהלך פעילות יומיומית שגרתית".
קבוצת הסיכון העקרית מבין המתאמנים במכון היא, בראש ובראשונה, קהל המבוגרים. זאת, כיוון שלאורך השנים יורדת כמות הנוזלים בסחוס של הדיסק ובלימת הזעזועים נחלשת כתוצאה מכך. בנוסף, יורדת גמישותם של השרירים והרצועות מתקשות, ולכן מצטמצמות זוויות התנועה של הגוף. למתאמנים במכון כושר שעברו את גיל 50 מומלץ לבקר אצל כירופרקט או אצל אורתופד שיבדוק את מצב החוליות והדיסק.
קבוצת הסיכון השניה היא נשים בהריון. בזמן ההריון הגוף מייצר הורמון שגורם לרצועות להיות רפויות יותר, כדי שהלידה תהיה קלה יותר באזורי הלחץ – האגן והגב התחתון. כאשר הרצועות רפויות החוליות זזות לצדדים בחופשיות רבה יותר, מה שעלול לגרום נזק. נשים בהריון חייבות להיבדק על ידי רופא לפני כניסה לשגרת אימונים במכון.
קבוצה שלישית ואחרונה היא בעלי המשקל העודף. כאשר הגב סוחב משא כבד באופן לא פרופורציונלי לממדי הגוף, עולה הסבירות להיווצרות נזקים לעמוד השדרה כתוצאה מאימונים פיזיים בכלל ומנשיאת משקולות בפרט.
תסמינים וטיפולים
קיימות כשלוש עשרה טכניקות מניפולטיביות שונות שנבחרות על ידי הכירופרקט כדי להתאימן למצב החולה, גילו והאבחנה הרפואית.
קיימים מספר סימפטומים שאליהם יש לשים לב במיוחד, מכיוון שהם עלולים להעיד על התהוותן של בעיות בעמוד השדרה. יש להתייחס לסימנים אלה כאל נורות אזהרה המחייבות זהירות רבה יותר בשגרת האימון ואף ביקור אצל רופא או כירופרקט לשם ביצוע בדיקות נקודתיות. נורות האזהרה הן:
כאבי גב – בעיקר באזור הגב התחתון או הצוואר. הירדמות של הרגליים, הצוואר או כאבים בזמן ישיבה.
מגבלות בתנועה – "נעילה" של תנועות מסוימות גם ללא הופעת כאב.
כאבי ראש – עלולים לנבוע מתפקוד לקוי של עמוד השדרה הצווארי.
המניפולציות – אותן טכניקות של הזזת החוליות, מבוצעות בצורה ידנית או באמצעות ציוד מתקדם, מסירות את הלחץ ומשחזרות חופש במפרק. גם כאבים בעקבות שינויים ניווניים ניתן לשפר באמצעות שימור טווח התנועה שנותר וניסיון הגדלה או החזרה של טווחי התנועה שאבדו. הפתרונות המוצעים לחולים מבוססים על אבחנה מקיפה בבדיקה קלינית וממצאי ההדמיה למיניהם.
הטיפול בנזקים בעמוד השדרה מתחלק לשלוש קטגוריות:
עזרה ראשונה – לא במובן הנפוץ של המילה, אלא טיפול אינטנסיבי לשיכוך הכאבים במקרה של נזק לעמוד השדרה, שחרור החוליות והחזרתן לתפקוד. הטיפול נעשה בידיים וכולל הפעלת לחץ מהיר ומבוקר על החוליה בכיוון מסויים. טיפולים אלה משחזרים את פעולתה הביו-מכאנית של החוליה עד שהיא חוזרת לתפקוד מלא.
טיפול איטי לשיפור תפקודן של החוליות – במקרים בהם מופיעים כאבי גב, אך לא נגרם עדיין נזק כבר לעמוד השדרה. הטיפול כולל מתיחות רגליים, אגן ותרגילי חיזוק של הגב התחתון והעליון. ככל שהמטופל מקפיד על ביצוע מתיחות באופן קבוע הוא יחלים מהר יותר וימנע את הישנות הבעיה.
טיפול מונע תקופתי – מיועד לאנשים עם בעיות גב כרוניות, העוברים טיפולים בהפרשי זמן גדולים לצורך שיפור התפקוד והתנועה. עמוד השדרה שלנו הוא מפתח יקר ערך לשמירה על בריאות פיזית והרגשה טובה בכלל. היפוקרטס, אבי הרפואה המודרנית, אמר: "חפש בעמוד השדרה ותמצא את שורש המחלה", ונתן בכך את האות ללידתו של ענף הכירופרקטיקה. חשוב לכל ספורטאי להכיר את עקרונות ההגנה על עמוד השדרה, יאמר הכירופרקט, ולו על מנת שלא יזדקק להכיר את השיטה מהצד הלא נכון של מיטת הטיפולים.