בירחון PEDIATRICS , הירחון הרשמי של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים משנת 1948, התפרסם לאחרונה מחקר, הבוחן קשר בין השמנת יתר בילדים, רמת הכושר הגופני וחישוב משקל מול גובה לתסמונת מטאבולית. בדיקת איזון המשקל אל מול הגובה בגוף נקראתבדיקת BMI (Body Mass Index)
בניסוי השתתפו 375 ילדים, 193 בנות ו182 בנים בגילאי 7-9 אשר קוטלגו כבעלי משקל תקין, סכנה להשמנת יתר והשמנת יתר.
לאחר מכן נבחנה יכולת הכושר הגופני שלהם, והם חולקו ל שש קבוצות על פי יחס משקל מול גובה ((BMI.
על פי ניסוי זה נמצא קשר ישיר בין הכושר בגופני, ציון ה BMI ותסמונת מטבולית.
ילדים בעלי כושר גופני גבוהה התגלו כבעלי הרמה הנמוכה ביותר של תסמונת מטבולית ועודף משקל.
בילדים בעלי עודף משקל התגלתה רמה גבוהה של תסמונת מטבולית,בעוד בילדים בעלי עודף משקל, אשר רמת הכושר הגופני אצלם הועלתה, רמת התסמונת המטבולית הייתה נמוכה בהרבה. מסקנת המחקר: כושר גופני גבוה מווסת את השפעת משקל היתר על התסמונת המטבולית.
הגברת רמת הכושר הגופני של ילדים מקטינה את הסיכון לתחלואות נלוות להשמנת יתר כגון בעיות בכלי הדם, בעיות בלחץ הדם, שומנים בדם, כולסטרול וגלוקוזה, רמת סוכר גבוהה או התנגדות לאינסולין ועוד
בארה"ב כ 35-39% מהאוכלוסייה סובלים מתסמונת מטבולית - כלומר, מדובר במגיפה לכל דבר, אשר מתפתחת בילדות או בגיל ההתבגרות וניתן לעצור את התפתחותה ע"י שמירה על כושר גופני גבוה.
דיון: מטרת המחקר הייתה למצוא באיזו מידה קיים קשר בין תסמונת מטבולית, השמנת יתר וכושר גופני.בעבר כבר מצאו כי בבוגרים הסובלים מהשמנת יתר קיים אחוז גבוהה מאוד (בין 35 ל 40 אחוזים) של תסמונת מטבולית. במחקר הנוכחי נמצא קשר הכרחי בין תסמונת מטבולית לתוצאות BMI(בדיקת משקל מול גובה) וחוסר פעילות גופנית.בנוסף נמצא כי התסמונת מתחילה להתפתח בילדות או בגיל ההתבגרות.וכי כושר גופני ופעילות אירובית קשורים בקשר ישיר למניעת השמנת יתר והתסמונת המטבולית.
אנדריאה לנג רז, בעלת תואר שני בחינוך ע"י תנועה, חברה עם הלן דורון, ענקית החינוך בילדים, עם זכיינויות ב 24 מדינות ברחבי העולם.וביחד פיתחו שיטה ללימוד קל יותר, תוך הפעלת חלקים מקבילים של המוח ושמירה על כושר.
בנוסף, ד"ר (Paul E. Dennison,( Ph.d , מייסד ה Educational Kinesiology Foundation מדגיש כי מעילות גופנית משפרת פעילות המוח בכמה תחומים,1. צידיות: היכולת לשלב את שני צידי המוח ובמיוחד את החלק המרכזי, אשר הכרחית לפעולות כמו : קריאה, כתיבה ותקשורת. כמו כן הכרחית לפעילות השוטפת של הגוף ולחשיבה ותנועה בעת ובעונה אחת 2. מרכוז: היכולת לשלב את חלק המוח העליון עם התחתון, הכרחי לרגשות והבעתן, תגובות ברורות ובטוחות,רוגע, סדר וארגון. 3. ריכוז: היכולת לשלב בין החלק האחורי של המוח והחלק הקידמי.מתקשר ישירות להשתתפות והבנה, היכולת לחישוב פרטי מצב תוך שמירה על פרספקטיבה של העצמי,והבנת מידע חדש בהסתמך על ישן, אנשים בלי היכולת הזו נחשבים כבעלי הפרעת קשב וריכוז, ובעיות בהבנה.
