שעת ריכוז
כמה פעמים תהיתם האם אתם משתייכים למועדון הפרעות הקשב והריכוז? בחנו את עצמכם
קשה לכם להתמקד? אתם חסרי שקט בפגישות עבודה? ארגון סדר יום זו משימה בלתי אפשרית בעבורכם?
אולי כל זה לא קורה לכם סתם. יכול להיות שאתם בעלי הפרעת קשב וריכוז שלא אובחנה עד היום, וזה הזמן לנסות ולבדוק את זה. נכון, השאלון אינו בא להחליף עצת רופא מומחה, ובכל זאת.
על פי חברת יאנסן סילג, יצרנית "קונצרטה" ועורכת השאלון, אם השבתם בחלקן הראשון של השאלות על 4 שאלות מתוך 6 בתחום המסומן בירוק, ישנו סיכוי סביר שאתם סובלים מהפרעות קשב וריכוז ומומלץ לפנות לרופא מומחה להמשך אבחון מקצועי ומקיף.
לפניכם רשימת השאלות. ענו תוך סימון X בתיבה המתארת באופן הטוב ביותר את הרגשתכם או התנהגותכם בחצי השנה האחרונה.

נכון או לא נכון?
ד"ר דנה עמישר, מנהלת השירות לפסיכיאטריה של הגיל הרך בבית החולים רמב"ם בחיפה, עושה סדר במיתוסים הנפוצים ביותר בנושא הפרעות קשב וריכוז
אבחון הפרעות קשב הוא אופנה של השנים האחרונות.
ממש לא נכון. העלייה במספר המאובחנים בשנים האחרונות נובעת מעלייה במודעות לבעיה ובשיפור שיטות האבחון. הפרעת קשב וריכוז היא ההפרעה הפסיכיאטרית השכיחה ביותר בקרב ילדים. בין 4-8 אחוז מהילדים בעולם סובלים ממנה.
תמיד אפשר לדחות את הטיפול בהפרעת קשב.
הטיפול הוא קריטי. חוסר טיפול יביא להישגים לימודיים נמוכים, וסבל נפשי שעשוי להימשך לאורך שנים. ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז שאינה מטופלת נוטים להיות תת הישגיים יחסית לפוטנציאל הבסיסי שלהם. הפזיזות וחוסר האיפוק יפגעו גם בקשריהם החברתיים ואפילו יחסיהם בתוך המשפחה עלולים להיות טעונים.
הפרעת קשב מתבטאת בעיקר בשעות הלימודים.
בניגוד למה שהורים רבים חושבים, שעות הלימודים הן לא השעות היחידות שבהן חשוב שהילד יהיה מרוכז. גם בשעות הפנאי, או בזמן הכנת שיעורי בית, למידה לקראת מבחנים, חוגים וסתם בילוי בבית, הילד עלול לסבול מהיפראקטיביות או מחוסר ריכוז. אחד הפתרונות הוא להשתמש בתרופות ארוכות טווח, דוגמת "קונצרטה", שיעילה למשך 12 שעות.
המורים בבית הספר יכולים לאבחן אם ילדכם סובל מהפרעת קשב.
רק איש מקצוע מומחה בתחום, כלומר פסיכיאטר או נוירולוג ילדים המומחה בהפרעות קשב וריכוז יכול לתת אבחנה שכזו.
הפרעת קשב וריכוז ניתנת לריפוי.
ניתן לטפל בתסמיני ההפרעה בצורה יעילה ביותר. היות שמדובר בהפרעה התפתחותית, באחוזים מסוימים היא חולפת עם הגיל, אבל 50-60 אחוז מהילדים שאובחנו כסובלים מההפרעה, ימשיכו ויתבגרו איתה.
כמבוגרים, הצורך בריגוש ובחידוש יגרום להם להחלפה תכופה של מקומות עבודה ובני זוג, חייהם יהיו יציבים פחות, ולכן אולי נכון להסתכל על ההפרעה כדפוס פעולה שמלווה את הילד לאורך שנים רבות, כמעט כמו תכונת אופי.
