השקעה עם רווח בטוח
מאת: דורון מאירי
אפשר להתבגר ולהזדקן בתור לבית-המרקחת, אבל אפשר גם אחרת: להיות צעיר בגוף ובנפש לתמיד * דורון מאירי מגלה ב"ספר הכושר הגופני" כיצד לנצח את הזקנה, ולהיות חטובים ובריאים גם בגיל שבו רבים נזקקים לפיליפינית צמודה
אתם יכולים להגיע לגיל הפנסיה ולהרגיש ולהיראות כמו זקנים נרפים ועייפים, אתם יכולים להגיע לגיל הפנסיה ולהרגיש ולהיראות צעירים, נמרצים וחזקים. הכל תלוי רק בכם.
כולנו מכירים את התופעה: יש בני 65 שנראים ומתפקדים כמו קשישים, יש בני 85 שאתה מסתכל עליהם ולא מסוגל להאמין. הם תוססים, הם נראים הרבה יותר צעירים, ובנוסף לכך הם גם צעירים ברוחם.
כשהייתי בן 12 נראו לי חיילים בני 18 כמו אנשים מאוד מבוגרים. לפני שיצאתי ללימודים בווינגייט התלבטתי האם זה בכלל כדאי. הייתי אז בן 26 וחשבתי לעצמי: כשאסיים את הלימודים אהיה בן 30. מדובר הרי בסוף החיים. האם יש בכלל טעם לצאת וללמוד בגיל כל כך מתקדם? כשהגעתי לגיל 35 נשמע לי גיל 50 כמו המבוא לסוף העולם.
כנראה שזה לא קורה רק אצלי, אלא אצל רוב האנשים. רובנו לא מסוגלים או שלא רוצים לדמיין את עצמנו 10 שנים קדימה, שלא לדבר על 20 שנה קדימה. אני אהיה אז מבוגר מאוד או זקן מאוד, אנחנו חושבים לעצמנו. בוא נחיה עכשיו, ניהנה מכל רגע ולא נקדיש מחשבה מרובה לעתיד. בשביל מה להשקיע אנרגיה בתכנון העתיד? הרי מחר אנחנו עלולים להיהרג בתאונה או ללקות במחלה סופנית, אז בואו נמצה את החיים ולא נקדיש מחשבות מיותרות באשר למה שיהיה איתנו בעוד 20 או בעוד 30 שנה.
המהפך התפיסתי בעניין זה חל אצלי לקראת גיל 50. פתאום גיל 60 כבר לא נראה לי רחוק כל כך, ואפילו גיל 75 לא נראה לי כמו סוף העולם. אני מביט סביבי ורואה הרבה בני 70 ובני 80 צעירים, אבל אני גם רואה הרבה בני 65 ופחות מזה, שנראים ומתנהגים כמו זקנים.
איך אתם תיראו כשתגיעו לגיל 65, 75 או 85? התשובה לשאלה הזו תלויה בעיקר בכם.
השקעה לטווח ארוך
אני מודה. לא התחלתי לעסוק בכושר גופני מתוך מחשבה על העתיד או מתוך כוונה לבנות את עצמי פיזית כדי שיתאפשר לי להתבגר ולהזדקן עם גוף חזק יותר ובריא יותר. לא עשיתי כושר כדי שיהיה לי קל יותר להתגבר על מחלות ועל קשיים גופניים שונים בימי זקנתי.
אין מה לעשות, כשאתה בן 23 אינך חושב אפילו לשנייה אחת על איך תיראה ואיפה תהיה בגיל 65. בדרך כלל אתה מסתכל מכסימום יום אחד קדימה, אולי שבוע.
אני מודה. גם כשהגעתי לגיל 30 ואפילו כשהגעתי לגיל 40 לא המשכתי את אימוני הכושר מתוך מחשבה על העתיד. לא התאמנתי כדי להיות בריא יותר. המשכתי לעסוק בכושר גופני בעיקר משום שזה גרם לי להרגשה טובה, לתחושה עילאית. היה לי ברור שאם אפסיק להתאמן אעלה במשקל בצורה דרמטית, אבל לא זה היה מה שדירבן אותי להמשיך. מה שדחף אותי הלאה היה התחושה הנפלאה ששוטפת את הגוף בסיומו של כל אימון קשה. מה שדירבן אותי היה תחושת העייפות, הדכדוך והנרפות בימים שבהם משום מה לא יצא לי להתאמן.
היום, בגיל 52, כבר ברור לי שהאימונים הללו היו השקעה לטווח רחוק, גם אם לא תכננתי את זה מראש. כאשר אני מתאמן היום זה לא רק בגלל התחושה הנפלאה, שעדיין נמשכת במלוא עוצמתה - אלא גם מתוך מחשבה על העתיד. נכון, תמיד הכל יכול להשתבש באמצע: אתה יכול להיפצע בתאונת דרכים, או שמחלה פתאומית יכולה ליפול עליך כמו רעם ביום בהיר.
עם זאת, מקרים רבים שאירעו בעבר מוכיחים כי גוף חזק ובריא בשילוב עם נפש של ספורטאי עקשן ונחוש - יסייעו לכל אחד להתגבר במהירות ובקלות רבה יותר גם על פציעות, וגם על מחלות. אפילו כאשר מדובר בפציעה קשה או במחלה קשה.
אנשים בעלי גוף חזק, אנשים עקשנים, אנשים נחושים, אנשים בעלי נפש איתנה – ינצחו פציעות ומחלות ביעילות ובמהירות רבה יותר. אחת ההוכחות לכך היא סיפורו המדהים והלא ייאמן של רוכב האופניים האמריקאי לאנס ארמסטרונג, שהוא לטעמי סיפור ההישרדות המופלא ביותר בתולדות האנושות.
ארמסטרונג עשה את הבלתי אפשרי. הוא נתקף בסרטן קטלני שצימח בגופו גידולים באשכים, בריאות ובראש. בתקופה שבה תקפה אותו המחלה היה כבר ארמסטרונג ספורטאי פעיל, שהתאפיין בעקשנות, בהתמדה ובכוח רצון עז.
שלושה אחוזים מתוך מאה. זה הסיכוי שנתן לו אחד הרופאים הצמודים שטיפל בו. אבל הוא, למרות הסיכוי הקלוש להמשיך לחיות - היה נחוש לנצח את המחלה. והוא לבסוף הביס אותה. לי אין שום ספק: ארמסטרונג הצליח לנצח בזכות אופיו, בזכות חוסנו הגופני והנפשי ובזכות נחישותו. לאחר שהחלים מהמחלה הארורה הצליח ארמסטרונג לנצח שבע פעמים בטור דה-פראנס, מרוץ האופניים הקשה ביותר בעולם, ולמעשה גם תחרות הספורט הקשה, המפרכת והתובענית ביותר שקיימת עלי אדמות.
ולא רק ארמסטרונג. היכרתי אישית כמה אנשים שהתאוששו במהירות מופלאה ממחלות, מפציעות אנושות או מניתוחים מסובכים שעברו. כולם עסקו קודם לכן בפעילות גופנית אינטנסיבית. כולם היו נחושים לנצח, וכולם אכן שרדו את המחלות, את הפציעות ואת הניתוחים - וחזרו לעסוק בספורט, באופן אפילו אינטנסיבי יותר.
אחד הבולטים בהם, ת', היה בעבר תלמיד שלי בקיבוץ עין-דור, כאשר שימשתי שם כמורה לחינוך גופני. הוא התגייס לסיירת מטכ"ל ובמהלך אסון צאלים נפצע אנושות. בתוך כמה חודשים בלבד התאושש בצורה מופלאה ואפילו חזר לשרת ביחידה. גם במקרה זה לי אין ספק: חוסנו הנפשי והגופני הם שאיפשרו לו לצאת ממצבו הקשה, להתאושש ולחזור לחיים רגילים לגמרי.
דוגמא אחרת להתאוששות מופלאה היא של הספורטאי התריאתלט תומר בוהדנה, קצין צה"ל שנפצע קשה במלחמת לבנון השנייה. הצילום שלו, מובל פצוע על אלונקה אל בית החולים ומסמן וי באצבעות ידיו – הפך לאחד הסמלים של מלחמה זו. בזכות חוסנו הגופני, ובוודאי גם בזכות חוסנו הנפשי, הצליח בוהדנה להתאושש מפציעתו הקשה במהירות רבה. כתשעה חודשים בלבד לאחר שנפצע השתתף בתחרות תריאטלון מפרכת, שכללה שחייה, רכיבה על אופניים וריצה. אף שעדיין סבל מפגיעה בכתפו, הוא הגיע למקום מכובד והשאיר אחריו מתחרים רבים.
לא חייבים להיות צעירים כדי להתגבר על מחלות ועל פציעות. היכרתי גם מבוגרים יותר, בני 50 ובני 60 ומעלה, שהתגברו על ניתוחים סבוכים ועל פציעות משום שעסקו תמיד בכושר גופני, משום שהגוף שלהם והנפש שלהם היו חסונים ואיתנים יותר.
להזדקן בגיל, להישאר צעיר בגוף ובנפש
בקיצור, מה שאני מנסה לומר לכם הוא שכדאי לכם להתאמן. תשקיעו בגוף שלכם, תשקיעו בבריאות שלכם. לא רק כדי להרגיש טוב כל יום, אלא גם כדי להגיע לגיל 50 ולא להיראות כאילו בלעתם כדורסל, ולהגיע לגיל 60 מבלי לחרחר כאשר אתם נדרשים לרוץ כמה עשרות מטרים או לטפס כמה מדרגות ברגל.
שמירה על כושר גופני גבוה תרחיק מכם את הזקנה. נכון, את הגיל אי אפשר לעצור, אבל בהחלט אפשר לעכב ולהרחיק את התופעות שנלוות אליו. נדמה לי שכולם יסכימו שמי שיתאמן וישקיע בגופו כל חייו יגיע לגיל 75 או לגיל 85 חזק ובריא יותר מאשר מי שבמשך חייו הזניח את גופו, זלל, עישן ושתה אלכוהול.
אני יודע, תמיד נוח להיתפס ליוצאים מן הכלל: להיאחז בסיפורו של האיש בן ה-85 שנהנה מבריאות טובה וממצב רוח משובח למרות שמגיל 15 הוא שותה ומעשן ללא הגבלה, או להיתפס לסיפורה של הקשישה המופלגת שמספרת כי סוד בריאותה הוא באכילת מאכלים עשירים בשומן ובכולסטרול.
ומצד שני: כולנו שמענו פה ושם על הגבר החסון שעסק בכושר גופני כל חייו ולפתע קרס ומת מדום לב במהלך אימון גופני. אז בשביל מה לעשות כושר?
בתוך תוכננו כולנו הרי יודעים שמדובר במקרים נדירים ויוצאי דופן, אבל רובנו מעדיפים להתעלם מכך. לכולנו ברור שמדובר בסיפורים שלולא היו כל כך יוצאי דופן, לא היינו שומעים עליהם מעולם.
רובנו מקווים שזה גם מה שיקרה לנו: שנמשיך לזלול בטירוף, שנמשיך לעשן בשרשרת ושעל אף כל זאת נגיע לגיל הזקנה בריאים וחזקים. רובנו אומרים לעצמנו: נו, אם האיש שעשה כושר כל חייו מת בגיל צעיר, אז בשביל מה להשקיע בבריאות? בואו נמשיך לאכול ולהתבטל.
תשכחו מזה. אם לא תשקיעו בבריאות שלכם, אם תמשיכו לעשן, אם לא תפעילו את הגוף שלכם – תהפכו לגרוטאות. לא בגיל 85 אלא הרבה, הרבה הרבה יותר מוקדם.
תפעילו את ההגיון: האם לא ברור לכם שככל שתעסקו בכושר גופני, ככל שתשמרו על תזונה נכונה – כך תשמרו על הגוף שלכם? האם לא ברור לכם שרק אם תחזקו ותאמנו את גופכם תגיעו לגיל מבוגר או לגיל קשיש מבלי להזדקק להליכון או למקל, מבלי ליפול כל שני צעדים ולרסק בכל פעם עצם אחרת? האם לא ברור לכם שרק כך תמנעו ממצב שבו תזדקקו לעזרה בלתי פוסקת מצד הילדים והנכדים שלכם?
שיהיה לכם ברור: ככל שהגוף שלכם יהיה חזק יותר ומאומן יותר כאשר תגיעו לגיל מבוגר – כך יהיה לכם קל יותר. תתגברו בקלות רבה יותר על מחלות ועל מכאובים ותוכלו להמשיך את החיים כרגיל: ללכת לסופרמרקט, לטפס הביתה במדרגות, לשחק עם הנכדים או לצאת לבלות. יותר מכך: סביר להניח שאם התאמנתם כל חייכם, תוכלו לעשות כושר גם בגיל מבוגר, וגם כשתהיו זקנים (זקנים בגיל. לא בגוף ולא בנפש).
אף פעם לא מאוחר מדי
הגעתם לגיל 65 ואז זה נוחת עליכם כמו גשם זלעפות ביום בהיר: הפנסיה. מאנשים עסוקים שעבדו בעשרות השנים האחרונות כל יום, אתם הופכים פתאום לאנשים משועממים. אתם יושבים בבית, מרחמים על עצמכם וחושבים: איך זה שביום אחד הפכתי מאדם כל כך עסוק וחיוני לאדם כל כך חסר תועלת וכל כך לא נחוץ?
אפשר כך, אבל אפשר גם אחרת. אתם יכולים להפוך בגיל 65 לאנשים משועממים מהחיים, אבל מצד שני, אתם יכולים בגיל 65 להפוך לספורטאים מקצוענים, להציב בפניכם אתגרים גופניים שבהם לא עמדתם מעולם ולקצור הודות לכך הרבה סיפוק והנאה.
כן, גם אם עד היום לא הזזתם רגל, גם אם עד היום לא היה לכם לכאורה זמן לעסוק בכושר גופני – זה עדיין לא מאוחר. אפשר להתחיל לעשות כושר גם בגיל 65 וגם בגיל מאוחר יותר. בשני תנאים כמובן: אתם צריכים לרצות בכך, אתם חייבים לקבל אור ירוק מהרופא שלכם ואתם חייבים לעשות הכל בהדרגה. פעילות גופנית פתאומית, אחרי שנים של ניוון, זלילה ועישון – עלולה להזיק לכם וגם להרוג אתכם.
תחליטו שאתם מחליפים את יום העבודה שלו הורגלתם במשך עשרות שנים, ליום של כושר גופני. תהפכו את הכושר הגופני לעבודה שלכם. תציבו בפניכם משימות חדשות שבהן לא עמדתם מעולם - ותרגישו חזקים, נמרצים, שמחים ומאושרים מאי פעם.
לאט לאט, בהדרגה רבה, תוך התייעצות מתמדת עם הרופא שלכם, תוך אימון מבוקר והדרגתי - סגלו לעצמכם סדר יום של ספורטאי מקצוען ותמלאו לכם את החיים בתוכן ובעניין.
בצעו שני אימונים ביום, והם ימלאו לכם את הזמן ויטענו את המצברים הגופניים והנפשיים שלכם בהרבה הרבה כוח.
קומו לכם בניחותא בבוקר. אינכם צריכים למהר לשום מקום. אחרי הקפה, המקלחת, ארוחת הבוקר הקלילה וקריאת העיתון צאו לאימון היומי הראשון שלכם: צעידה של כחמישה עד שבעה קילומטרים. שאותה תמשכו על פני כשעה וחצי. אני מדבר כמובן על מצב שבו אתם כבר נמצאים בכושר גופני משובח. כיצד להיכנס לכושר צעידה? עיינו בפרק בספר העוסק בהליכה.
סיימתם את אימון ההליכה? כפי שביצעתם בתחילתו חימום, בצעו בסיומו שחרור אינטנסיבי ובכך תשפרו את הגמישות שלכם ותכשירו את גופכם לקראת האימונים הבאים. אחר כך תוכלו להתפנק במקלחת חמה וארוכה, שאחריה תרגישו כמו חדשים.
כשתציצו בשעון תתפלאו לראות שכבר עבר יותר מחצי יום. מה עושים כעת? אפשר לאכול ארוחת צהריים קלה ולפרוש לשינה קצרה, אפשר לצאת עם חברים לבית קפה, אפשר לקרוא ספר, אפשר לטפל בגינה או לצפות קצת בטלוויזיה.
אחר הצהריים או לקראת ערב צאו לאימון השני שלכם והשתדלו לשלב בו מאמץ אירובי. למשל: אופני כושר, רכיבה על אופניים רגילים, שחייה, קרוס-טריינר או כל ספורט אחר שיתבע מכם מאמץ נשימתי. לאחר האימון האירובי בצעו אימון כוח. על כל סוגי האימונים הללו תוכלו לקרוא בפרקים בספר העוסקים בכך.
אם אין לכם שום רקע בכושר גופני, אם אינכם מכירים איש שיכול לייעץ לכם, אם קשה לכם להתאמן לבד, אם אתם מעדיפים להתאמן כאשר מסביבכם עוד אנשים – תמיד תוכלו לעשות מנוי במכון כושר. אריזת התיק, הנסיעה למכון הכושר, הסמול-טוק עם המדריך ועם המתאמנים האחרים, המקלחת הארוכה והנעימה שאחרי האימון והישיבה אחר כך בבית הקפה הסמוך – כל אלה יעשו לכם כיף בחיים.
כדי להכניס עניין לאימונים הקפידו למדוד הכל. תמדדו את משקלכם בתחילת האימונים, את אחוזי השומן בגופכם, את היקף השרירים, את הדופק, את לחץ הדם ואת זמני הצעידה, השחייה או הרכיבה שלכם.
תתפלאו לגלות שגם בגילכם אפשר להשתנות. תגלו עד כמה הקיצוץ במשקל ובאחוזי השומן והירידה החדה במספר פעימות הלב שלכם בדקה וברמת הכולסטרול בגוף – יעשו לכם טוב ותעניק לכם תחושה של ניצחון. תגלו כמה סיפוק יעניק לכם קיצוץ של דקה במסלול ההליכה שלכם וכמה מאושרים תהיו כאשר תצליחו לבצע מאמצים קשים, שלא דמיינתם שאתם מסוגלים לבצע כמותם.
והכי חשוב: תגרמו אושר לא רק לעצמכם, אלא לכל בני משפחתכם ולכל אלה שסובבים אתכם.
*הפרק לקוח מתוך "ספר הכושר הגופני", מאת דורון מאירי, בהוצאת "ידיעות ספרים". הספר כולל מאות עצות וטיפים מועילים בכל תחומי הכושר הגופני
